האבולוציה של התבונה האנושית

ביום רביעי האחרון עסקה הרצאתו של פרופר' דוד חן  בנושא "האבולוציה של התבונה האנושית" .
האזנתי לדבריו  ברוב קשב ושקיקה, שכן לא נחשפתי עד כה לעומק מחשבה שכזה  ונקודת מבט כה מרתקת באשר לתובנה האנושית ותשתיתה.
על פניו יהיה מי שיחשוב שגישה כזו מערערת את  סלע קיומו של החינוך - אם פני התובנה הם הגנטיקה.
אולם אני יצאתי מהרצאה זו עם תובנות שונות לחלוטין .

• שונות - היא מילה רבת ערך ומשמעות והיא מקבלת משנה תוקף לאור דבריו של פרופר' חן.
  לדעתי , זו אבן יסוד בתפיסת עולם חינוכית . כל תכנית חינוכית צריכה  לחתור למתן מענה לשונות ולא  לתור אחר אחידות המתעלמת  מרבגוניותו של המין האנושי.
  
• ידע - מילה שגורה בפי כל, שאת פירושה המילוני מכיר כל בר דעת. אולם כשפרופ' דוד חן הציג סרטון המכמת את הידע בטווחים עצומים בלתי נתפסים , אזי כל מה שנותר לנו כאנשי חינוך הוא לכתוב לעצמנו באותיות קידוש לבנה את השאלה  הפשוטה והכה מורכבת, שהוצגה על ידו:
  "מה  אנחנו רוצים שהתלמיד ידע? "  שכן , גם אם נרצה ללמד הכל, לא ניתן ,מכיון הגנטיקה שלנו אפשרה לנו לפתח אמצעים טכנולוגים שהובילו  ליצירת כמויות ידע שאף בן-אנוש לא מסוגל להכיל אותן.
  על כן, שאלה זו לדעתי ,היא בבחינת הגדרת מטרה כללית, אך מהותית מאין כמוה, בעידן של "התפוצצות ידע".
  באופן פשטני הייתי עונה שחשוב מכל הוא לפתח חשיבה עצמאית, מקורית ,יצירתית וביקורתית שתאפשר לאדם לברוור את המוץ מהאינסוף!
  
• טכנולוגיה - כך הגדיר אותה פרופ' חן:
  "ידע המיושם לפתרון בעיות"
  "ידע ואמצעים המשמשים את האדם להרחבת יכולותיו הטבעיות וליצירת העולם המלאכותי"
  פשוט וקולע!
  אם כך ,מהות החינוך היא לפתח את הכישורים הטבעיים לפתרון בעיות ולהביא לכך שכל לומד יכיר וישלוט באמצעים/כלים העשויים לשמש אותו להרחבת  יכולותיו הטבעיות.

הכל כל כך הגיוני ,  אם כך למה קובעי המדיניות לא מאמצים  משנה סדורה זו?
כסטודנטית במגמת תקשוב למידה , אני מקווה שלפחות עמיתי ואני ניישם ב"מגרש המצומצם" שלרשותנו חלק  מהרעיונות הללו, בבחינת צעד קטן לאדם.....

 
מצ"ב קישור למסמך של פרופר' חן ועמיתיו , שווה לעיין . http://www.cet.ac.il/inttech/docs/rational_proposal_TAu.doc

מי חכם?

קמתי הבוקר עם המחשבה ש... די!
די לשימוש במונחים השיווקיים "כיתה חכמה"  "לוח חכם"  "שולחן חכם"  - הם לא המהות והם אף חוטאים לה !

מי חכם ? העצמים הדוממים הללו?  לא !
חכם מי שהמציא אותם אבל יותר מכך חכם מי שיודע לעשות בהם שימוש מושכל !

גם אם כל הכיתות בתבל ייצויידו במיטב  "המוצרים החכמים" הללו , שינוי מהותי לא יתרחש אם אנשי החינוך לא "יצויידו" בחכמת הניצול המיטבי שלהם!

ואסיים בציטוט :
"גם אם את אלפי חכמים נועצת, אל תחדל משאול את תבונתך גם אתה."   משלי יהושע

yes we can - לקיים דיאלוג

נשיא המדינה, שמעון פרס , השיק את ערוץ הנשיא ביוטיוב .
וכך אמר :
"האינטרנט שינה מן היסוד את האופן שבו אנו מתקשרים האחד עם השני.
כאדם המאמין בכוחה של הטכנולוגיה, אני שמח ונרגש מהאפשרות לנהל שיח עם תושבי ישראל והעולם"

מבחינתי  זהו "חיזוק" נוסף  למחשבותי , אותן הצגתי ברשומות הקודמות ,  שניתן, ואפשר ורצוי וכדאי לקיים דיאלוגים במרחב הוירטואלי לקידום רעיונות, ליצירת קשרים, לשיתוף , ובודאי גם להוראה וללמידה.

"מרטין בובר במרחב הוירטואלי"

בקורס "התנגשות בין תרבויות" שב ומדגיש פרופר' שוהם את  הצורך בקיום דיאלוג  ברוחו של בובר לשם פתרון קונפליקטים. בקורס זה אנו דנים ב"התנגשויות תרבותיות" בחברה הישראלית  ההטרוגנית . הדיון הזה חשוב להמשך קיומנו הממשי בארץ הזו אבל אני, חובבת הקשרים שכמותי, יצאתי למרחב הוירטואלי לחפש אחר קשרים בין הפילוסופיה של בובר לבין  האפשרות לקיים דיאלוג במרחב הוירטואלי  - ומצאתי...  את המאמר
אדם ממשי במרחב וירטואלי
המאמר דן בשאלה האם ניתן להשתמש ברעיונותיו של בובר לשם בחינת מעגלי השיח בעולם האינטרנט - האם ממשים הם או וירטואלים?
על פי בובר הדיבור הבינאישי הינו בעל חשיבות רבה לקיומו של האדם כסובייקט , כלומר תודעתו של האדם מתגבשת תוך כדי קשר דיאלוגי עם זולתו (FTF) .
בובר טען שקיומו של האדם המודרני בעולם הטכנולוגי , המתקיים בין סובייקט לאובייקט הינו קלוש, ללא חירות יצירה וחירות מוסרית  וזאת בשל תפיסת הטכנולוגיה כמציאות שניתן לכמתה, לנתחה, לשלוט בה וכו' .
כמי שמתנסה מעט "בדיאלוג בובריאני" בקורס ובדיאלוגים אחרים ברשת, אני יכולה לדבר על תחושות אינטואיטיביות שלי, האומרות שניתן לקיים דיאלוג ממשי גם בעולם הוירטואלי , דיאלוג אחר , אך לא פחות איכותי, משמעותי ובונה.
לדעתי ניתן אף למצוא יתרונות לא מעטים בדיאלוג בסביבה הוירטואלית  המאפשר "תרגול בהקשבה לאחר" , מאפשר לקיים דיאלוגים עם בעלי מוגבלות, עם "אויבים" שאלמלא הטכנולוגיה לא ניתן היה לקים עימם דיאלוג ועוד.

לסיכום אומר, יש לי /לנו קיום ממשי בעולם הממשי וקיום ממשי , בעל פנים דומות וגם שונות בעולם הוירטואלי.

"עת הדעת"

ב"אולפן שישי" מיום 4.12.09 שודרה כתבה  אודות  כיתה מיוחדת , בלי לוח וגיר , בלי מחברות וספרים,  שהייתי מגדירה כ"כיתת  העתיד כבר כאן  ".   
 צפיייה בכתה העתידית

המיזם הוא פרי פיתוח של חברת עץ הדעת ( Time To Know), חברה פרטית של בעל הון , שהציבה לעצמה מטרה לשנות את פני החינוך בישראל  ולשפר את ההוראה בבתי הספר ע"י שימוש בטכנולוגיה מבוססת מחשבים.

במסגרת הקורס מדעי החינוך במאה ה- 21 בהנחיית פרופ' דוד חן  מתקיים דיון מרתק באשר לפני החינוך  בהווה , במשבר החינוך הלוקאלי והאוניברסלי  ובחזון העתידי  שיביא לשינוי , שלדעת רבים וטובים נדרש !

 יישומו של מיזם  זה בארץ בשני בתי ספר , מצביע מחד על כך  שאפשר  לבצע שינוי עם חזון ועם לא מעט הון, ומאידך  מעורר תחושה שמא  גורלו של פרוייקט  זה יהיה כאחרים שלא התרחבו  ולא הובילו בסופו של יום  לשינוי  אמיתי במערכת החינוך. יחד עם זאת מן המידע המועט שיש לי על המערכת המופעלת , נראה לי שגם היא  לא נותנת מענה שלם לשילובה של הטכנולוגיה בלמידה , מכיון שאינה משלבת כלי web 2.0 , אלה פועלת כמערכת סגורה.  
אין בדברי אלה רצון להמעיט בערכו של הפרוייקט , להפך , אני מקווה שתסלל הדרך להחדרתו של שינוי מהותי ואמיתי  בשדה החינוך , שינוי עם חזון ומעש  "למען עתיד ילדנו".

אודות עת הדעת

"דיאבלוג"

הוראה דיאלוגית ובלוג  - הילכו  יחדיו  ויקראו "דיאבלוג" ?
בראשית היה בלוג - יומן אישי.... וברבות הימים מלאה הרשת בבלוגים  למגוון מטרות המצביעות , בראש ובראשונה על כך , שהכל פתוח, גמיש, משתנה, מתהווה, מתחדש ולובש פנים בהתאמה לצורך, לעניין ולרצון .
ומהיכן עלה במוחי הרעיון ל"דיאבלוג" -
הרהורים עם עצמי האם ניתן לשלב בין  ה"מושג חם" בשדה החינוך הוראה דיאלוגית , לבין בלוג .
באחת מרשומותי הקודמות  הצגתי מחקר על בלוג המשמש ערוץ תקשורת בין מורה להורים, גם חברתי ללימודים ,עמית, משתמשת  בבלוג  בהוראת האזרחות.
אלה הן דוגמאות לכך שהעניין אינו הטכנולוגיה אלא מה אנשים עושים עם הטכנולוגיה, וכן לכך שדיאלוג בעידן הנוכחי יכול להתקיים במגוון אופנים.

אם כך כנראה שניתן לשלב בין השנים:

• בהתבסס על דבריו של דר' נמרוד אלוני שטוען  "שלשם פיתוח כולל ורב-צדדי של אישיות התלמיד לא נוכל להסתפק בדיאלוג מסוג אחד , כזה או אחר , אלא להידרש למגוון רחב של דיאלוגים אשר מטפחים צדדים שונים באישיותם ובהתנהגותם של התלמידים." - נראה לי שבלוג  יכול להכלל בהגדרה של "מגוון דיאלוגים".  
  
  
• הפורמט של הבלוג מאפשר ליצור דיאלוג סביב טקסט כתוב כגון סוגיה, דילמה, מאמר עמדה וכד' או סביב טקסט חזותי /סרט וידאו. תגובותיהם של השותפים הן  שייצרו את הדיאלוג . המגבלה היא בהיותו אסינכרוני ובלתי משורשר  בדומה לפורום , אולם למרות זאת נראה לי  שהפלטפורמה הזו  עדיפה על פני פורום.
  

כאנשי חינוך נראה לי חיוני  וחשוב שנתחבר למרחב המתוקשב בו תלמידנו מבלים לא מעט ומקיימים בו דיאלוגים חברתיים ואחרים.
אם נשכיל לאמץ טכנולוגיה רלוונטית לעולמם לצרכי למידה נוכל לקיים עמם דיאלוג משמעותי וזאת בין היתר בהתבסס  על הפדגוגיה של פריירה  שטען כי "מהותו של הדיאלוג  הוא בקיומו של שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי. באמצעות הדיאלוג הזה המורה מכיר את החיים של התלמידים, את הדברים המשמעותיים עבורם, ואינו מניח שידע אחד טוב מידע אחר. הוא מסתמך על עולמם התרבותי של הלומדים, המורה והתלמידים לומדים דרך השיח המשותף, ומשתתפים בהחלטות הקשורות ללמידה ולחומר הלימודים."

אשמח לשמוע מה דעתכם על רעיון ה "דיאבלוג"

ניהול ידע

ניהול ידע - צמד מילים שתופס מקום נרחב בעולמנו הפוסט מודרני שבו המידע והידע הנצבר הוא אין סופי .
מה עושים  עם כמויות כאלה  של מידע/ידע ?
איך מארגנים אותו?
איך מנהלים אותו ביעילות  על מנת שאפשר יהיה לאחזר אותו בשעת צורך? 
האם יש כלים/אמצעים  אופטימליים לניהול ידע? 
ניהול ידע אישי - כיצד ?  ומה באשר לידע  ציבורי - מי מנהל אותו?  לאילו מטרות? 
ועוד  .... ועוד...
ככל שהטכנולוגיה הופכת לחלק מהווית חיינו  גדלה עוצמתו של הצורך בניהול ידע  - צורך אישי - של ניהול ידע אישי ,
וצורך ארגוני  - של ניהול  הידע של הארגון (ובכלל זה מערכת החינוך על כל רבדיה) ושל ניצול הידע האישי של  הפרט בארגון לטובת הכלל .
התעניינותי בנושא ניהול הידע נבעה בראש ובראשונה מצורך אישי של נהול הידע  המקצועי שלי. 
בד בבד עם מחשבות על האופן היעיל עבורי לעשות זאת מצאתי עצמי נותנת את הדעת  גם לנושא נהול הידע בארגון / בי"ס.
עד כמה מגויסת הטכנולוגיה לטובת העניין  (קלסרים עבי כרס בחדרי מורים יעידו שלא די)  ועד כמה נעשות פעולות יזומות בבתי ספר לשימוש  בידע אישי וניהולו לטובת הארגון. ( גם לכך התשובה היא שלא די!).
אז יצאתי לשוטט באינטרנט ולחפש מידע בנושא ואכן נתקלתי בפורטלים, בבלוגים  מוסדיים , באתרים שונים - בהם מנוהל הידע  בתחום ספציפי או במגוון תחומים.
לא מצאתי כמעט התייחסות לניהול ידע במערכת החינוך (אשמח לקבל  מידע בנושא) לעומת זאת  מצאתי  שבתחום העסקי הנושא הזה תופס מקום נכבד  ועדות לכך ניתן לראות בין היתר במספר החברות הרב המציעות שירותיהן לניהול ידע.
טכנולוגיות התקשוב לא הומצאו למען מערכת החינוך ובכל זאת אנו רותמים אותן למעשה החינוכי  מתוך הבנת תרומתן/ חשיבותן/ יעילותן לתהליכי הוראה ולמידה. 
לכן אני רואה חשיבות רבה בפיתוחן של מערכות לניהול ידע בבתי הספר . בנוסף חשוב  בעיני להקנות לבני הדור הצעיר כלים לניהול ידע , זו עשויה להיות אחת המיומנויות החשובות ביותר בעולם  שבו האוכלוסיה "מופצצת" במידע ובידע!


מצאתי לנכון לצרף את הקישור הזה על  אף היותו נותן שירות  מכיון שיש בו מידע ברמת כותרות שנותן כיווני חשיבה באשר לניהול ידע .   ניהול ידע

* בעקבות תגובתו של יגאל חלמיש מצרפת  קישור לבלוג שלו העוסק בניהול ידע .  מסע, מסה ומשא

חווית למידה, שימושיות וזרימה

בכנס מיט"ל האחרון הציג דר' אריאל פרנקל מחקר אודות  העשרת חווית הלמידה המבוזרת במסגרת ווב 2.0 באמצעות  שימושיות 2.0.  שימושיות (Usability) מתייחסת לנוחות וקלות השימוש בממשקי משתמש ומידת התאמתם למשתמשים. כיום הכוונה היא בעיקר לאתרי אינטרנט המאפשרים  לגולשים לאתר מידע ולהשלים תהליכים בצורה קלה, מוצלחת ומהנה.
הרצאתו עלתה שוב במחשבתי בעקבות קריאת המאמרים על תיאוריית הזרימה והכרות עם המודל של קלר הכולל 4 גורמי מוטיבציה:
 Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction.
תיאוריית הזרימה אינה מכוונת אך ורק לעולם הדיגיטלי, אלה לכל פעילות שהנאה בצידה המונעת באמצעות גורמי הנעה. במובנים רבים אני מוצאת שהמושגים בה נושקים למושגים בהם עושה שימוש דר' פרנקל במחקרו - העצמת לומדים, שיתופיות, סביבה מעוצבת ,חווית שימוש, תחושת שליטה, הנעה פנימית, אמידה עצמית ומסוגלות עצמית.  

עפ"י מחקרו באמצעות שימושיות ווב 2.0 אפשר ליצור חווית למידה  - שהיא למעשה זרימה .

החיבורים הללו מובילים אותי  שוב ושוב לדרך של חיפוש קשרים והקשרים  רלוונטים "לעולם הטכנולוגי" , שהמרכיב המשמעותי בו אחרי הכל הוא האדם העושה שימוש בכלים, כשהמטרה החשובה מכל  הינה שיעשה בהם שימוש מיטבי, מושכל ומהנה!  

תיאוריית הזרימה

פרופסור csikszentmihaly מאוניברסיטת שיקגו בארה"ב חקר את נושא "ההנאה האנושית" וטבע את המושג FLOW- זרימה , שהינו "מצב חוויתי ומנטלי בו נמצא אדם כשהוא שקוע באופן טוטאלי במשימה מסוימת" .
נחשפנו לתיאוריה זו במסגרת הקורס "משחקים לימודיים מתוקשבים" , אולם תחושת זרימה נחווית לא רק בפעילות משחקית אלא בכל פעילות  ובכלל זה למידה בתנאי שתכלול מרכיבים שיוצרים תחושת זרימה והנאה.
בלוג הלמידה שלי הוא דוגמא  לפעילות למידה בה אני חווה זרימה בשל קיומם של כמה ממרכיביה בפעילות זו .
ובאשר ליסודות ההנאה עפ"י תיאוריה זו , לא אכביר במילים מכיון שהסרטון המצורף עושה זאת בפשטות ומאפשר לחוות את המושגים בזרימה והנאה רבה.

(משך הסרטו 2:28 דק')

מידע נוסף בקישור המצורף

http://www.pupe.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%94-FLOW

לקראת "הישורת האחרונה"

בפתחו של הסמסטר האחרון  אני מוצאת עצמי מהרהרת בידע שרכשתי עד כה  ובזה שעוד ארכוש בחודשים הקרובים ואני חשה שהסיום המתקרב הוא רק קצה קצהו של העושר הקיים בתחום ושבעצם הלימוד הפורמלי אולי מסתיים בקרוב אבל יש עוד המון מה ללמוד . יתכן שהלמידה המשמעותית ביותר היא היכולת המתפתחת ל"הפריד את המוץ מן התבן " .

בכנס מיט"ל האחרון הציג  דר' אריאל פרנק  מחקר  העוסק בחווית הלמידה . בין יתר דבריו המעניינים הוא התייחס לתחושות מנוגדות המתפתחות בנו ככל שאנו נחשפים למגוון הכלים והאפשרויות שברשת.

ובאשר לתחושותי - מחד תחושה חיובית  שנובעת  מהכרותי את  "העולם הטכנולוגי"  ומאידך תחושה של  חוסר בטחון  מול "ים " הכלים, המושגים , המידע....  שקיים ואיני שולטת /מכירה עדין.

התחושות האמביוולנטיות הללו אינן מרפות את ידי, להפך,  הן  מפתחות בי את הרצון, הצורך והעניין  להביט רחב ורחוק ובה בעת להשתמש ב"זום" במידת הצורך והרלוונטיות  של הדברים לצרכי האישים והמקצועיים.
במסגרת "הזום" האישי שלי  התחלתי "לערוך" לעצמי רשימה של דברים שאני חייבת ללמוד בעתיד הקרוב (חוץ מאנגלית) :


1. Moodle - מערכת לניהול למידה מקוונת , שתופסת אט אט מקום בלמידה בבתי הספר  בעידודה של מערכת החינוך . זוהי מערכת חינמית  הכוללת מגוון כלים ויישומים , המתפתחת ע"י קהילת המשתמשים והמפתחים.  
    ניתן ללמוד אותה באופן עצמאי או במסגרת קורסים מטעם הסתדרות המורים. http://moodle.org/.

2. פוטושופ- תוכנה שהכרחי עבורי לשלוט בה  על מנת לשפר את יכולותי לבנות יחידות לימוד מתוקשבות.
    מהכרותי המועטה איתה נראה לי  ששליטה בה תסייע לי להפיק תוצרים ידידותיים יותר למשתמש.

יש עוד....   קודם אתחיל בזה. 
אבל...  אחד הדברים שעדיין לא הטמעתי  לגמרי מלימודי בסביבה מתוקשבת הוא לימוד באופן עצמאי של נושאים בעלי אופי טכני.  בעניין זה אני עדין מצויה "בעולם הישן" ובצורך בלמידה פנים אל פנים.

טקסונומיה רשתית

לא ידעתי שיש מושג כזה פולקסונומיה וכמה טוב ש"גיליתי" שהוא קיים!

וזאת למה - מכיון שבתהליך בניית עצם הלמידה הטרידה אותי המחשבה שעלינו לבנות יחידת לימוד מרחבית המסתמכת, בין היתר, על הטקסונומיה של בלום שביסודה היא לינארית.
אנו עוסקים בלמידה ברשת , למידה מקושרת, למידה מרחבית , שהיא שונה במהותה מלמידה לינארית , על כן לדעתי אין הכרח בבניית משימות באופן לינארי (עפ"י בלום) ואפשר שהתלמיד ידרש כבר בתחילה למטלה מסדר גבוה, הכל תלוי בעניין ובהקשר.

מסתבר שיודעי דבר או שניים (והרבה יותר) בתחום נדרשו לסוגיה זו .דר' אשר עידן טוען "שכדי להכין את העובד, האזרח והסטודנט של המאה ה21, יש צורך בגישות חדשות בעולם ההדרכה הארגונית ובמערכת החינוך האוניברסיטאית והבית ספרית" וזאת בהתאמה למיומנויות החדשות של עידן האינטרנט: יצירתיות, ביקורתיות , עבודת צוות, משמעת עצמית, ושיתוף.
לדבריו לילדים בעידן האינטרנט יש חשיבה רישתית וכמו כן תהליכי הסוציאליזציה שלהם שונים, בהיותם חשופים לעולם הגלובלי. מכאן שאת מקום הטקסטנומיה המוכרת צריכה לתפוס הפולקסונומיה.
ומהי? - טקסונומיה עממית, מעין ויקי-מיון /ריבוי שיטות מיון.
המושג התגלה בעידן ה- ווב 2.0 ומבוסס (בדומה לגארדנר ) על כך שאנשים שונים ממיינים חפצים/מושגים בדרכים שונות ואף על פי כן מבינים זה את זה.
מהמושג פולקסונומיה רישתית נובע שאין סדר הירארכי בין מיומנויות היסוד של בלום, משום שלומדים שונים ילמדו "דרגות" שונות בדרכים הפוכות! אחד ירצה קודם כל ליישם ואחר כך להבין, ו אחר ירצה ההיפך מכך. אחד יעבור מקריאה בסיסית לרעיון חדש ויצירתי ואחר ירצה לעבור מקריאה בסיסית להבנה.

בחרתי לסיים רשומה זו בציטוט הבא מדבריו של דר' עידן ,המשקף את תחושתי .
כמי שצמחה ב"עולם לינארי "אני מוצאת שהלמידה הרשתית מאפשרת לי לפעול באופן יצירתי יותר , לחשוב באופן ביקורתי ומעמיק יותר ולא אחת להמשיך "במסע" מבלי שנקודת הסיום ידועה לי ו/או מבלי להגיע לנקודת סיום.
"תהליכים ליניאריים מובילים ליעד סופי אחד. נהר עם קו אחד ישפך לים בנקודה אחת, אולם נהר שמתפצל לדלתה של נהר נשפך לים בנקודות שונות. נהר שמתפצל פועל לפי המבנה של רשת ולא של קו. "

ההתפצלות בעיני אינה מתייחסת רק ללומדים שונים, אלא גם ללומד ספציפי בתהליך מתמשך של למידה.

מקור:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1039205

"תורה" - אך לא מסיני!

"עשרת הדברות של למידה מתוקשבת"

מורים ומומחים בעולם העוסקים בלמידה מתוקשבת החלו לגבש, כל אחד בנפרד, מסמך קצר הנקרא "עשרת הדברות של למידה מתוקשבת". המביאים לידי ביטוי את התובנות שלהם לאור ניסיונם (המוצלח והפחות מוצלח).

בראשם העיקרון המוכר והמוסכם "שיקולים פדגוגיים קודמים לשיקול הטכנולוגי"

1. היה מודע לדפוסי העבודה העשויים להניב עומסי מידע ועבודה מיותרים בקורס המתוקשב.
   
2. הדגם התנסויות מועילות במהלך הלמידה המתוקשבת.
   
3. אזן את האתגר האינטלקטואלי בלמידה המתוקשבת עם תחושת הרווחה של הלומד.
   
4. הבהר את הציפיות כבר בראשית הדרך.
   
5. חלק, פרוס וארגן את נושאי הלימוד ליחידות קטנות, הימנע מלדחוס יותר מדי נושאים ותכנים ביחידת לימוד מתוקשבת אחת .


6. הצג את הרעיונות בהקשרים הנכונים.
   
7. אזן בין חובות לבין תגמול במהלך כל שלב של הלמידה המתוקשבת.


8. השתמש במדיות שונות על מנת להבהיר תהליכים ומושגים ולא על מנת להרשים את הלומדים.
   
9. חשוב תמיד על הקישור והרלבנטיות לשלב הבא כאשר אתה מציג נושא או מושג .


10. השתמש בדוגמאות מתאימות המבהירות את העיקרון שהצגת כי הלומד המתוקשב מתמודד גם עם פיצול הקשב שלו .

לא "תורה מסיני "- אבל בהחלט עקרונות ש"נולדו" בעקבות ניסיון בסביבה מתוקשבת. וכמי שהתנסתה מעט בבנייה והערכה של סביבות למידה מתוקשבות במסגרת הקורסים השונים , אני מוצאת שרשימה זו ,המתבסת על המקורות המצורפים,מאגמת את הידע המצטבר של העוסקים בהוראה מתוקשבת ,כאבני דרך חשובות.

מקורות :

http://http//www.upsidelearning.com/blog/?p=811

http://cathellis13.blogspot.com/2009/04/ten-commandments-of-elearning.html

http://clive-shepherd.blogspot.com/2009/04/ten-commandments-of-e-learning-content.html

שימו לב ! לומדים דיגיטאלים

ברשומה הקודמת הרהרתי "בקול" במשמעות הביטויים "עולם ישן -עולם חדש" ומצאתי שהחדש קשור לישן, הישן המתעדכן יוצר חדש ויש גם "יצירות " חדשות שהצמיח העולם הדיגיטאלי...

שימו לב!
"לומדים דיגיטאלים" - לומדים מזן חדש , שצמחו על קרקע טכנולוגית פורה (בעיקר מחוץ לכותלי בית הספר) בתוך ולמרות המצאותם בסביבה חינוכית שעדין מצויה עם רגל אחת (לפחות) בעולם הישן.

• כדאי שנשים לב לסטטיסטיקה.
• כדאי שנשים לב לדברי הילדים.
• כדאי שנשים לב לעוצמתם של ילדינו ולנסיונם העשיר במידע.
  

ונשאל את עצמנו:

מה ביכולתנו לעשות כדאי ליעל את הלמידה ?

איך אנו יכולים לנצל את העובדה שתלמידינו הם בעלי יכולת ללמוד באמצעות הטכנולוגיה (כמעט מלידה)?

"if you can't beat 'em, join 'em"

במובן החיובי ! ולכך ניתן להוסיף - נהנה מהם, מיכולותיהם, מחשיבתם מ"עושרם הטכנולוגי" ...!

<

בהקשר דומה ממליצה לקרוא את המאמר המצורף :

http://themarker.captain.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=4&itemNo=1068298

"עולם חדש -עולם ישן"

" דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות .
הוא בוחן ובודק, מרחיב ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה..." (ברל כצנלסון)

לכאורה ציטוט מעולם מושגים אחר שאינו קשור לעיסוק בטכנולוגיות ידע , האמנם?
בכל אופן בחרתי אותו על מנת לברר לעצמי את משמעות הביטוי
"עולם חדש - עולם ישן" שכולנו נתקלים בו בהקשר של טכנולוגיה ,הוראה ולמידה.
ראשית מעט מושגים משני העולמות :
אוריינות - אוריינות דיגיטלית
לוח וגיר- "לוח חכם"
ספר - ספר דיגיטלי
שולחן - "שולחן חכם"
טקסונומיה של בלום - טקסונומיה עתידית
סביבת למידה - סביבת למידה מתוקשבת
(יש עוד אבל אסתפק באלה להרהורים אודות השאלה שהצגתי)

התבוננות שטחית ברשימה מביאה לתשובה פשטנית-
שה"עולם החדש" הוא וריאציה או שדרוג של "העולם הישן " .
אבל אני מעדיפה לעסוק במהות ועל כן השאלה תהיה האם ה"עולם החדש" שונה מהותית מן הישן (כמו תגליתו של קופרניקוס) או שהוא חלק מההתפתחות האנושית ואז - כמו דארווין - רק "החזק שורד " (תרתי משמע - האמצעים והמשתמשים) או שאולי עלי לברר את התשובה מבלי לחפש הקשרים מן "העולם הישן".
מכיון שהשאלה שלי היא פילוסופית משהו, יוצא מזה שאל לי להחפז ולהגיע לתשובה חד משמעית.
נכון הוא ששינויים מובילים לשינויים שמחייבים שינוים....
וכנראה שבכל זאת דבריו של ברל כצנלסון לא לגמרי בלתי רלבנטים -
שהרי לא הושלכו לפח המושגים מהעולם הקודם אלא הם נבחנו , נבדקו , הורחבו ולאור ההמצאות הטכנולוגיות הותאמו ויצרו "עולם חדש" .
במובנים מסויימים זה נכון ובאחרים פחות, בעיקר כאשר מדובר בפדגוגיה ובהערכתה, שכן טכנולוגיות הידע פתחו פתח לדרכי למידה חדשות שלא יכלו להתקיים "בעולם הישן" - הבלתי טכנולוגי . וכמחנכים האחראים להכנתם של "התלמידים הדיגיטאלים" לתפקוד "בעולם חדש" אנו מחוייבים לפחות לתת את הדעת לכך ועוד הרבה יותר מזה!

על המושג "לומדים דיגיטאלים " - משמעות והשלכות ברשומה הבאה....

שנה טובה ומבורכת

ברכותי לשנה טובה למבקרי הבלוג .
בחרתי לברך אתכם בברכה מודפסת מ"העולם הישן"
ובברכה דיגיטלית מ"העולם החדש" .
כל טוב!

שנה של א"ב

שנה של אושר ואהבה
שנה של בריאות וברכה
שנה של גיל וגאולה
שנה של דבש
שנה של הידברות והצלחה
שנה של ויתור
שנה של זוהר
שנה של חברות וחוזק
שנה של טוב
שנה של יושר
שנה של כבוד
שנה של לכידות
שנה של מנהיגות
שנה של נתינהשנה של סובלנות
שנה של עושר ועוצמה
שנה של פריחה ופינוק
שנה של צחוק וצמיחה
שנה של קשב
שנה של רוגע
שנה של שלום ושמחת חיים
שנה של תשומת לב

http://www.thedsite.com/shanatova/

ספר לימוד דיגיטלי

בעבודת הגמר שלי בחרתי לעסוק בספר לימוד דיגיטלי.
הנושא מעורר בי עניין ממספר סיבות ובהן רצוני לחקור כלי חדשני שמתחבר לידע המקצועי שלי בתחום השפה.
בנוסף מעניין אותי להתחקות אחר הפוטנציאל הקיים בספר דיגיטלי ללמידה - לכלל הלומדים וללקויי למידה בפרט.

בשלב זה אני עדין מתלבטת במיקודו של הנושא. בגישושי הראשונים אחר מקורות מידע מצאתי את הסרטון הבא בו מוצגת למידה באמצעות ספר לימוד דיגיטלי ובהשוואה לספר מודפס.

למידה מקוונת - סיכום ביניים

סיומו של הסמסטר השלישי ללמידה הוא זמן מתאים ל"הערכה מעצבת" באשר ללמידה המקוונת כפי שהתוודתי אליה במהלך הלימודים עד כה. ככל שאני נכנסת לעבי הקורה כך מתגבשות בי התובנות והמחשבות ש"אין דרך חזרה" ! - יש הבדל , יש צורך, יש כלים, ויש הכרח לשינוי פדגוגי. חינוך מתקדם - תרתי משמע ,משמעו שמוש בטכנולוגיות ידע.

"תמונה שווה אלף מילים" - הסרטון הבא סוקר את הלמידה המקוונת -
האם זהו גם החזון שלנו?

האם יש לפעול על מנת שכך תראה הלמידה גם במקומותינו?

אם כן- אז ההשקעה החשובה ביותר היא במורי העתיד כי הרי ידוע לכל שהנטייה הטבעית היא להשתמש באמצעים שאנו מכירים, מבינים את מהותם, יתרונותיהם, חסרונותיהם , תרומתם ועוד....

בעקבות אין/יש הבדל מובהק

בסיומה של המטלה המקוונת בה נדרשנו להתייחס לתופעת "אין הבדל מובהק " נותרתי עם תחושה של "משהו כאן לא סביר".... .... לא מסתדר לי ... הכיצד ?

לא ערכתי מחקר ובכל זאת אני חשה שיש הבדל! וזאת מבלי להשתמש בטרמינולוגיה מחקרית באשר למובהקות!
באופן אישי הלמידה שלי כיום שונה מזו אותה חוויתי במסגרות הלימוד לאורך כל שנותי כתלמידה-סטודנטית ולתחושתי והערכתי השימוש בטכנולוגיה הוא זה שיוצר את ההבדל.
הלמידה בסביבה המתוקשבת מאפשרת לי להביא ולהוליך את עצמי בנתיבים מונחים אך גם פתוחים, עם שותפים ובלעדיהם, במגוון רב של אמצעים , במסגרות מובנות וגמישות ....
כל אלה ועוד עושים עבורי את ההבדל המובהק והמשמעותי!

מעורבות הורים בלמידה

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהורים לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות בחינוך, הן לגבי ילדיהם והן לגבי שאלות חינוכיות כלליות, הנוגעות לחברה כולה. עדויות לכך אפשר למצוא בעיתונות היומית ובממצאי מחקרים חברתיים-חינוכיים.
ישנם המוצאים במעורבותם ושיתופם של ההורים תרומה חיובית לקידום יעדי החינוך ולטיפוחם של התלמידים ובכלל זה גם אני. לאורך כל שנות עבודתי מצאתי כי תקשורת ושיתוף פעולה בין הורים, מורים ותלמידים תורם לעשייה החינוכית.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך פותח ערוץ נוסף לשיתוף ומעורבות ההורים ומאפשר להשתמש בכלים שונים למימוש מטרה זו. דוגמא לכך מצאתי במחקר שהתפרסם בספר "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" - כנס צ'יס 2009 . במחקר שנושאו
"משמעות הבלוג הכיתתי בדגש על מעורבות הורים בלמידה" נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל , הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך. ממצאי המחקר הראו כי ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי . ההורים דרגו את הפעילויות בבלוג על פי העדפתם:

• צפייה בעבודות הבן/הבת.
• קריאת דיווחי המורה.
• כניסה משותפת לבלוג עם הבן/הבת.
• שיחה עם הבן/הבת על הנעשה בבלוג.
• הוספת תגובה לבלוג.
• צפייה בעבודות חברים לכתה.
• שימוש בחומרים המופיעים באתר המורה (המקושר).

מסקנתו של המחקר היא שהבלוג יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

למרות היותו של המחקר "נקודתי" (נבדקה בו פעילותה של מורה אחת )נראה לי חשוב לתת את הדעת לכלי הזה המאפשר להגביר את הקשר מורה -הורה- תלמיד .

אמצעי זה יכול לתת מענה להורים המתקשים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מסיבות שונות .התרשמותי היא כי בלוג כיתתי במתכונת שהוצגה במחקר, מאפשר שותפות נרחבת יותר ולא רק ברמת יידוע (באמצעות דואר אלקטרוני).

ושוב אני חוזרת למטלת הסיכום שלנו ומוצאת רעיון נוסף לשימוש בטכנולוגיה לארגון תהליכי הוראה ולמידה.

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/after_noon/2_10.ppt#266,1,Classroom

אין / יש הבדל מובהק

מחקרים שונים הבוחנים יעילות ומאפיינים של למידה בסביבות מבוססות רשת מתמקדים במספר כווני מחקר -
השוואה בין למידה מתוקשבת למסורתית, למידה בסביבה טכנולוגית ובקורסים וירטואליים, בחינת הקשר המורכב בין הטכנולוגיה לבין הלמידה.
לקראת המטלה המקוונת בנושא "אין הבדל מובהק" עיינתי בסקירת ספרות העוסקת ב"הערכת יעילות ומאפיינים של למידה בסביבות מבוססות רשת" ובה מוצגת גם הסוגיה של ממצאים מנוגדים העולים ממחקרים שבחנו את הלמידה המתוקשבת.

ממצאי המחקרים נחלקים לאלה המצביעים על הבדל מובהק "Significant Difference" ולממצאים בהם לא נמצא הבדל מובהק "No Significant Difference".

אם כך אני שואלת את עצמי: יש או אין הבדל מובהק?

כפי שידוע לכל מחקרים אינם "תורה מסיני" וממצאיהם אינן אכסיומות שלא ניתן לערער עליהן.

מנקודת מבטי משמעותי לקרוא ולבחון את אלה וגם את אלה, ככלי שתורם לי לגבש את השקפתי ועמדתי באשר ללמידה מתוקשבת. יחד עם זאת נכון יהיה לומר שכמי שרואה חשיבות בהחדרתן של טכנולוגיות הידע למערכת החינוך קל ונוח לי יותר לאמץ את אלה המצביעים על הבדל מובהק בין הלמידה המסורתית למותקשבת ומדגישים את יתרונותיה, כגון אלה שהוצגו בסקירה הספרותית שקראתי ומתייחסים לקורס מקוון :

• סטודנטים חשו שביצעו חשיבה רפלקטיבית רבה יותר בועידות מרחוק מאשר בכיתה המסורתית.
• סטודנטים חשו שתרומתם לדיונים הייתה טובה יותר הן בצורה והן בתכנים בקורס מרחוק.
• סטודנטים הקדישו מחשבה רבה יותר לרעיונות עמיתיהם בקורס מרחוק.
• התנהלה חשיבה פעילה וקונסטרוקטיבית יותר בקורס מרחוק.
• ציונים גבוהים יותר במבחני הישגים בקורסים מרחוק.
• שליטת הסטודנטים בתכני הקורס הוירטואלי הייתה גבוהה יותר.
• סטודנטים מצאו, שהלמידה בקורס וירטואלי הייתה עדיפה בכל הנוגע לנגישות למרצה ולאיכותה הכללית של ההתנסות החינוכית.

וכאשר לא נמצא הבדל מובהק , נשאלת השאלה באילו כלים בדקו - בכלים המסורתיים?
אולי בכך טמון חלק מאי מציאת ההבדל המובהק ?

הערכה בסביבת למידה מתוקשבת

במעשה החינוכי הוראה למידה והערכה הם מושגים השזורים זה בזה ומחייבים חשיבה מוקדמת באשר למטרות וליעדים , לדרכים להשגתם ולדרכי הערכה שישקפו במהימנות האם אכן הושגו היעדים.
מכאן שכאשר התקשוב חודר יותר ויותר למסגרות חינוכיות שונות עולות שוב ושוב השאלות:
האם להוראה וללמידה המתוקשבת יש מאפיינים שונים מזו המסורתית?
האם חלו שינוים בתפיסת המושג הוראה ולמידה כאשר היא מתרחשת בסביבה המתוקשבת?
לכך כמדומני התשובה חיובית, לפחות בקרב חלק מאנשי החינוך העושים שימוש בתקשוב.

אם כך האם נכון להמשיך ולהעריך את השגי הלומדים בדרכים המסורתיות , שלרוב עניינן להגדיר השג בסוף התהליך.
או שיש להעריך את הלמידה בכלים שונים מאלה המסורתיים , המשקפים את אופייה של הלמידה בסביבה המתוקשבת בה נדרשות ממיומנויות שונות ואולי אף חשיבה מסוג אחר.

לדעתי , האתגר החשוב העומד בפני אנשי חינוך ומפתחי תכניות לימוד מתוקשבות הוא לפתח דרכי הערכה חלופיות שיאפשרו להעריך את הלמידה . והערך המוסף של כלים כאלה יהיה בהעצמת חשיבותן של טכנולוגיות הידע לחינוכם של בוגרי המחר.

המצגת הבאה מסכמת היטיב את הדיונים שקיימנו במהלך הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" ומחזקת את הצורך בכלי הערכה מותאמים לסביבת לימוד מתוקשבת .



http://meital.iucc.ac.il/conf/ppt2/students_estimation_buchnik.ppt#268,1

"בין שתי תרבויות" - תרתי משמע

בשיטוטי במרחבי האינטרנט נתקלתי במקרה בסרטון הבא שעושה שימוש "בתרבות האינטרנט" על מנת לגשר בין "שתי תרבויות" החיות זו לצד זו בארצנו - תלמידי המגזר היהודי ותלמידי המגזר הערבי.

הפרוייקט המוצג "להכיר בקליק" הוא פרי של שיתוף פעולה בין שתי כיתות של תלמידים לקויי למידה .

באמצעות "למידה מרחוק" בה נעשה שימוש ב"אוריינות החזותית" על מנת להתגבר על מכשול השפה , נבנה קשר בין "שתי התרבויות".

בעיני זו דוגמה נפלאה ל"גיוס" הטכנולוגיה ללמידה משמעותית וחוויתית של נושא "השונות".

בהנחיות לעבודה המסכמת התבקשנו להמליץ על טכנולוגיה שיכולה לסייע לארגון תהליכי הוראה למידה.

אמנם טרם חשבתי על כך בהקשר לעבודתי אך הפרוייקט הזה מעורר מחשבות אודות האפשרויות הזמינות לשימוש בטכנולוגיה, שתרומתן רחבה ומשמעותית לא רק ללמידה בכתה.

ממליצה מאוד לצפות בסרטון ! - אורכו 5 דקות

עצמי למידה - learning objects

מטלת ה"wiki" שלי היתה להגדיר את המושג עצמי למידה.
לראשונה נחשפתי למושג בקורס המבוא של טכנולוגיות ידע בחינוך.
לשם כך חקרתי את הנושא לעומק וזו הגדרתו:

המושג 'עצמי למידה' הוא מן החשובים בהקשר לטכנולוגיית למידה ומייצג דרך חשיבה חדשנית באשר לארגונו של תוכן לימודי. הרעיון של יצירת אלמנטים הניתנים לשיתוף ולשימוש חוזר עלי ידי מורים, בקונטקסט דומה או שונה של הוראה תופס תאוצה בארץ ובעולם ומתבסס על עיקרון 'מכוון-עצמים' (Object-oriented) במדעי המחשב.
ניתן להשוות עצמי למידה לאבני "לגו" המייצגות פיסות מידע גולמי באמצעותו ניתן לבנות ולהרכיב תוכן למידה על פי הצורך.
למושג עצמי למידה אין הגדרה אחידה ומוסכמת. בין ההגדרות השונות ניתן למצוא את הבאות:

- יחידה דיגיטאלית ושאינה דיגיטאלית, שאפשר להשתמש בה גם בשימוש חוזר, או להתייחס אליה באמצעים טכנולוגיים במהלך למידה.

- מרכיבים דיגיטאליים קטנים בהיקפם בדומה ליחידת לימוד, הניתנים לשימוש חוזר וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות.

- פרטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה, הנחייה ברורה למשתמשים וניתנים לשימוש חוזר בקונטקסטים שונים בצורה ספציפית ודינאמית.

- משאבי למידה שניתן לחזור ולהשתמש בהם לתמיכה בלמידה.

עצמי למידה דיגיטאלים מבוססים על אסטרטגיית הוראה ברורה והינם אינטראקטיבים. יכולים לכלול כלים לסימולציה, מערכי שיעור, מולטימדיה ,אנימציות, ווידאו קליפ, מאמרים וכל אלמנט אחר שניתן לשלב בתוך יחידת לימוד המאפשר פעילות ואינטראקציה בין הלומד לתוכן. בנוסף הם נושאי תגיות של METADATA שהינו מידע תיאורי המאפשר אחסון במסד נתונים ואיתור קל ע"י חיפוש.

כמורים האמונים על פיתוחן של יחידות לימוד מסורתיות , חשוב שנרכוש גם כלים לבניית עצמי למידה דיגיטאלים.באתרי בתי ספר שונים ניתן למצוא מטלות לימודיות שונות אך אינני משוכנעת שהן עומדות בסטנדרטים של עצמי למידה. חלקן הן "דפי משימה" שהועברו למחשב. וכשמדובר בעצמי למידה אין הכוונה לכך.

מורה מקוון - מכוון ....

בשבוע שעבר בשעור הערכת טכנולוגיות ידע הוצג בפנינו מודל ללמידה מקוונת ע"י מתי הלפר. במחצית הקודמת נפגשנו עם רחל שגיא ,שהציגה את המודל בו היא עושה שימוש בהוראה המקוונת . עקרונותיו יושמו על ידנו בבניית יחידת הלימוד במערכת HL.

המידע התיאורטי והניסיון האישי שלי כסטודנטית בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות מוביל אותי שוב ושוב לחשיבה אודות דמותו ותפקידו של המורה בעידן הנוכחי , בו הוא נדרש להיות מורה אחר, המכיר בכך שעליו לתת מענה לצרכים חדשים ושונים הנובעים ממאפייני הלמידה המתוקשבת.

במהלך הלמידה עד כה עסקנו במשולש מורה-תלמיד- תוכן בסביבת הלמידה המתוקשבת. דנו לעומק בדמותו של הבוגר המיוחל, בחנו את טכנולוגיות הידע השונות כמקדמות למידה ומכוונות לטפח בוגר בעל כישורים ומיומנויות הנדרשות בעידן הפוסט מודרני . נתנו דעתנו גם לשאלות הקשורות בתפקידו של המורה.

לתחושתי , בעת הזו , החוליה המשמעותית ומנגד הרופפת מעט במשולש הזה היא זו המצויה בידי המורים.
נכון הוא שהמודעות לצורך החיוני לפתח מורים "טכנולוגים " קיימת במערכת החינוך ומתבצעות פעולות לקידום הנושא. יחד עם זאת ניכר שבתחום הזה נדרשת עוד עבודה רבה , הן בהבט המעשי של הכרת הטכנולוגיה , אך חשוב מכך בטיפוחם של מחנכים בעלי מכוונות להוביל שינוי מתוך הבנה אמיתית באשר למשמעותה והשפעתה של "המהפכה הטכנולוגית" על הדור הצעיר ומכאן גם על דמותם כמחנכים מובילים ומכוונים ולא משתרכים ובלתי רלוונטים.

ובהקשר זה אצטט מדבריו של דיואי " תפקיד המחנך לייצג את הצרכים והאינטרסים המשתנים של החברה. המחנך נדרש לכוון ולעצב את אופיו של הלומד וליצור עבורו גירויים מתאימים לשם רכישת נסיון חדש".



מצ"ב קישור למחקר העוסק בתפקיד המורה במרחב הוירטואלי.
http://web.macam98.ac.il/~nirgalo/a-publish&study/lm-dapim.htm

"הד דיגיטלי" - ילדים מתכנתים

בביטאון "הד החינוך" יוני 2009 פורסמה כתבה " ילדים מתכנתים" בה מתוארת תוכנת סקראץ' , שהינה סביבת יצירה דיגיטלית חינמית שפותחה בארה"ב וקיימת גם בגרסה עברית .
התוכנה מאפשרת לכל ילד ללמוד תכנות בסיסי . חזונם של מפתחיה הוא ליצור חברה יצירתית שבה מתקיימת שיתופיות ביצירה ובלמידה . בנוסף היא משמשת כרשת חברתית בהתהוות היוצרת קבוצות עניין שונות בין הפעילים בה.

ומדוע מצאתי בה עניין?

ראשית, מסתבר , שמפקח התקשוב של מחוז הצפון של משרד החינוך, אפשר הטמעה ראשונית של התוכנה בבית ספר רמת רזים בצפת, שבו מבצעים התלמדים פרוייקטים שונים באמצעותה - וכמי שמתעניינים ומחפשים דרכים חדשות להוראה מתוקשבת נראה לי חשוב להתעדכן ולשתף את עמיתי בחידושים מן השטח.

מכיון שגם מורים יכולים לעשות בה שימוש ,מצאתי עניין להתנסות בתוכנה כזו כתוספת לדברים שלמדתי בקורס של פיתוח סביבות למידה ובקורס HTML.

הטעם הנוסף לכך שמצאתי בה עניין הוא בהיותה גם רשת חברתית. למען הגילוי הנאות עד כה לא מצאתי עניין ברשת חברתית כדוגמת פייסבוק, זו אינה הפלטפורמה המתאימה לי ל"חיי חברה".
מאידך רשת מהסוג המוצע בתוכנה הנ"ל ,בה נבנים קשרים סביב עניין משותף בין המשתתפים בהחלט מעוררת בי עניין .

http://www.scratch.org.il/

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3300743,00.html

"דברים שרציתם לומר...."

רשומה זו פתוחה בפני מעריכי הבלוג הלימודי שלי ,
עמיתתי - עמית פלג-להב
ואחרים שיתבקשו לחוות דעתם.


המבקרים האחרים ב"יומנוע של דורית" מוזמנים להגיב ברשומה זו או בכל רשומה שיבחרו.

תודה !

wiki

במסגרת הקורס טכנולוגיות ידע למדתי להכיר את טכנולוגיית wiki ומאפייניה ואף להעריך את הפוצטיאל הלימודי/הוראתי הגלום בה. נחשפתי ברשת למגוון שימושים לימודיים בטכנולוגיה זו וחשבתי על רעיונות שיאפשרו לי להשתמש בה במסגרת ההוראה.
הרעיון לצירה משותפת של מידע , שכל אחד יכול לתרום לבנייתו דיבר אלי מאוד וכן האפשרות ליצור קישורים רלוונטים המרחיבים את היריעה.

עתה , משהוטלה עלינו המשימה של כתיבת הגדרה לערך אני חשה מחד אחריות גדולה מאוד ומאידך שמחה על האפשרות להתנסות פעילה בטכנולוגיה . אני מניחה שכך אוכל להעריך אותה לא רק כמשתמשת "הצורכת" את המידע שכתבו אחרים, אלא גם "כיוצרת" מידע .
אני מבינה את שיקול דעתה של המרצה לביצוע פרטני של ההגדרה למרות שלמעשה המאפיין המשמעותי של השיתופיות נגרע באופן הזה.

לפני שאתחיל בבצוע משימת ההגדרה התחלתי "ללמוד על" ... איך עושים זאת .... וזהו הקישור המצורף.


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D

"הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה"

תיאוריות ומחקרים רבים עוסקים בהתפתחות הילד, התפתחותו הקוגנטיבית, הרגשית, השפתית המוטורית, החברתית ועוד ועוד.
בעקבות הרצאת המבוא בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" שאלתי את עצמי האם קיים ענף בספסיכווגיה של הילד שעוסק בהבטים הללו של "תפיסת הטכנולוגיה"?

הנושא מסקרן אותי מכיון שבימינו ילדים משתמשים במחשב מהגיל הרך , עם מקלדת קומפי , ובאתרים המותאמים להם כמו הופ.
ככל הנראה לאינטראקציה הזו יש השפעה על תחומי ההתפתחות השונים.

אולם האם מאפייניה הייחודים של הטכנולוגיה ו"המהפכה הטכנולוגית"
יובילו לפיתוחה של תיאוריה באשר ל"תפיסת הטכנולוגיה" בשלבי החיים השונים?

נכון שהתיאוריות הקיימות של פיאז'ה, גרדנר, ויגוצקי ואחרים "מתאימות" גם לסביבה הטכנולוגית.
ובכל זאת עדין עולה השאלה האם יקום "פיאז'ה" שיאפיין את התחום הזה לא כנגזרת של התחומים האחרים?

מי המציא את הגלגל ?

השאלה הזו עולה במוחי שוב ושוב בשנים האחרונות בעקבות השימוש הרב באינטרנט .

וזאת למה?

מכיון שלא אחת אני חושבת ש"ברוב מקוריותי " המצאתי את הגלגל והנה מסתבר שלא.
לפני עידן האינטרנט חשבתי, תכננתי, יצרתי ו.... חשבתי שאני מקורית .
ומה השתנה? אפשרויות השיתוף והחשיפה!

וכך קורה שאנו חושבים "שהמצאנו את הגלגל" ומסתבר שלא!

למשל השם שבחרתי לבלוג שלי , חיפשתי שם משמעותי עבורי שישקף את תכליתו בעיני ולאחר מחשבה רבה "מצאתי" - יומנוע.... והנה לפני זמן בצעתי פעולת חיפוש בגוגל ולהפתעתי יש לעוד מישהו בישראל בלוג בשם הזה!

וזו רק דוגמא קטנה ....

אם כך .... האתגר למקוריים שביננו בעידן הזה הוא גדול יותר.

וכאשר על כפות המאזניים שיתופיות ומקוריות אני מוצאת שלשיתופיות תרומה רבה יותר לי ולאחרים.
ובכל מקרה כאינדיבידואלים לכל אחד מאתנו ייחודיות שעושה את ההבדל.

הבטים משפטיים בחינוך

שעות רבות משעותי השבוע הוקדשו ללימוד לקראת המבחן בהבטים משפטיים בחינוך. (כמו כל עמיתי אני מניחה).
ובכל זאת מצאתי זמן גם לשוטט באינטרנט ולחפש מידע שקשור לנושא בהקשר לטכנולוגיה, שהרי זה עיקר עיסוקנו.
הדברים שלמדנו בקורס הם חשובים ומעניינים לכשעצמם אולם נראה לי שרובנו מכירים אותם במידה כזו או אחרת מלימודים קודמים וגם כאזרחים שומרי חוק וכעובדי מדינה המחוייבים לפעול בהתאם לחוקים, תקנות ועוד.

לכן נראה לי חשוב וראוי להדגיש בקורס כזה נושא שהוא רלוונטי למסלול הלימוד שלנו ולעידן הטכנולוגי:

הבטים משפטיים בשילוב טכנולוגיות בהוראה .

הנה .... "מצאתי" מצגת שעוסקת בכך על קצה המזלג ו"כל הזכויות שמורות ליוצר"



http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/4_3.ppt#258,1

מה בין ידע ל"ישראליות" ?

בשיעור הסיכום של הקורס "תקשוב ומידענות אקדמית" הציג דר' אלון הסגל השוואה מקורית ומענינת בין מאפייני הידע לבין "האופי הישראלי" .
ארבעת העקרונות העומדים בבסיס הפיכת המידע לידע הם:

• אינטראקציה בין פיסות המידע
• היות המידע דינמי, מותאם ומסתגל
• היות המידע פרקטלי אישי ואינטגרטיבי
• זמניות ורלוונטיות בהתאמה לנושא ולתזמון הרצוי

התחברתי מאוד לדיון שהתקיים בהמשך באשר למאפייניו של הלומד הישראלי ,שניתן למצוא דמיון בינם לבין מאפייני הידע שהוזכרו וכן לשאלות שהועלו בדבר יעילותם ומידת התאמתם של מודלים ות"ל מן העולם למערכת החינוך הישראלית.

הדיון הזה הוביל אותי להרהר שוב בדברים. ראשית אני מוצאת בהשוואה הנ"ל הבט אחר למושג סגנון למידה .
סגנון למידה לא ברמה האישית אלא בהסתכלות רחבה יותר, שהיא תלויית תרבות ובהחלט מעניין יהיה לתת לכך את הדעת.
ובאשר לשאלה של "יבוא" מודלים אני מוצאת את עצמי בוחנת אותה שוב ושוב .
בעידן של "העתק - הדבק" זו אכן שאלה רלוונטית שאני מתחבטת בה גם בעקבות הרשומה הקודמת שלי בה הצגתי מודל מסקוטלנד.

ובכן, עולה בדעתי "הצעה" מכיון ש"מכל מלמדי השכלתי"...

אז אולי כדאי לשנות את הדרך הקצרה של "העתק הדבק" ולכלול בה גם שלבי ביניים של "עבד התאם " .

web 2.0... the machin is us/ing us

ממש במקרה הגעתי לוידאו המצורף ועכשיו יש לי עוד חומר למחשבה.... .לאחר שכבר כתבתי בפורום על "טכנולוגיה" .


תוספת בעקבות .....
במפגש האחרון של הקורס "טכנולוגיות ידע ותקשורת למידה" קיימנו דיון מסכם אודות המושג טכנולוגיה ובעקבותיו החלטתי לשוב לרשומה זו ו"לסכם" את מחשבותי בנושא.
אלה הדברים שכתבתי בפורום הקורס בעקבות ההנחיה של דר' קורץ "לכתוב מהבטן - מהי טכנולוגיה?"
הטכנווגיה שינתה את פניה ואת משמעותה עבורי מ"המפגש" הראשוני שלי איתה בלימודי התואר הראשון.
כיום אני חשה שהיא "אבן שואבת" המזמנת לי מפגשים מעניינים, חדשניים, מאתגרים ולעיתים מתסכלים. היא הפכה להיות חלק בלתי נפרד מפעולותי היומיומיות האישיות, לימודיות, מקצועיות.
ה"אין סופיות" שלה מעוררת אך גם "מאימת".
ובאשר להוראה/למידה, ראשית הידע הטכנולוגי שלי שהולך ומצטבר תורם להתפתחותי המיקצועית התיאורטית והמעשית.
ובתפקידי כמורה אני משוכנעת שאעשה שימוש נרחב יותר בטכנולוגיות הידע שהכרתי וזאת מתוך הבנה מעמיקה יותר באשר למשמעותן ומקומן בעידן הנוכחי.
נפתחו בפני ערוצים חדשים ואפשרות ל"שדרוג" פדגוגי ודידקטי. איזה כיף!

בעקבות הוידאו המצורף ובחיבור לדברי בפורום ולדיון בשיעור מצאתי את עצמי מהרהרת שוב במושג טכנולוגיה ואני שואלת את עצמי: הטכנולוגיה זה אנחנו? הטכנולוגיה משתמשת בנו? אנחנו משתמשים בה? אנחנו יוצרים אותה? היא "יוצרת" אותנו?
אין לי תשובה חד משמעית לתהיות הללו וכנראה שהתשובה מורכבת בדומה ל"פניה" הרבים של הטכנולוגיה.
בכל אופן אני רוצה להאמין בכך שלמרות מרכזיותה של הטכנולוגיה בעידן זה, עדין נתון בידי החופש להחליט שהטכנולוגיה היא מה שאני בוחרת שתהיה עבורי !

"הד עולמי"

בביטאון "הד החינוך" אפריל 2009 פורסמה כתבה מעניינת אודות תחומי לימוד חדשים בסקוטלנד.
זו "צדה את עיני" בשל הרלוונטיות שלה ללימודי בהם אני בוחנת את התאמתם ואפשרות שילובם של הכלים הטכנולוגים השונים בהוראה /למידה.

המדובר ברפורמה בה יושם דגש על תחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידי סקוטלנד יידרשו, בין השאר, להכיר את אפשרויות הפקת המידע ב -Web 2.0:
הם יפתחו בלוגים, ידעו לערוך וויקי וגם ילמדו טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים, כגון טוויטר ורשתות חברתיות אחרות.
עיקרי ההנחיות החדשות הן:
- שימוש בצורות הדיבור, השיחה והכתיבה האופיינים לעידן המודרני המתוקשב.
- הכרת המאפיינים הטקסטואלים של מיסרונים, בלוגים ואתרי אינטרנט
-דגש על מתמטיקה , מדעים ושפות זרות כמקצועות רלוונטים לחיי הפרט והחברה
תכנית זו הרעישה את מערכת החינוך הסקוטית אולם נמצאו כאלה התומכים במהלך של הטמעת הטכנולוגיה. לדעתם עדיף שהתלמידים ילמדו מיומנויות אלה בצורה מסודרת ומקיפה במסגרת ביה"ס ולא רק מתוך ניסיון ושימוש עצמי.
כמובן שמהלך כזה מחייב את הכשרתם של המורים בתחומים אלה, שכן כיום התלמידים מקדימים אותם בידיעותיהם.


מעניין יהיה לבחון בעתיד את השגי התלמידים בתכנית המוגדרת כ"תכנית למצויינות "

ואולי גם לחלום שהחדשנות החינוכית המחלחלת אט אט גם במקומותינו תלך ותתרחב .

רשתות חברתיות

איך לומדים "טכנולוגיות ידע "?

עוד משהו שמחבר בין תובנות לתחושות אישיות.
הגעתי למסלול לימודים זה עם רקע טכנולוגי מסוים במטרה להרחיבו. המפגש המעשי עם מגוון טכנולוגיות ידע אותו אני חווה במחצית זו עורר בי תחושות ומחשבות באשר לשאלה איך לומדים "טכנולוגיות ידע"?
המחשבה הראשונית שעלתה בי היתה הפתגם הסיני העתיק "אל תתן לאדם דג, אלא תן לו חכה ולמד אותו לדוג?"
וזאת מתוך התחושה האישית שכאשר קבלתי "חכה " נעלמה חרדת הטכנולוגיה ויכולתי להמשיך ללמוד ולהכיר את הכלים הנלמדים באופן עצמאי.
דבר זה משמעותי מבחינתי הן כסטודנטית והן כמי שרואה עצמה בעתיד מעבירה את הידע הזה לתלמידי ולעמיתותי בצוות ביה"ס.
ברור לי שיש ללמוד "את הטכנולוגיה" ולא "על הטכנולוגיה"
וכדי לא להשאר רק ברמת התחושות חפשתי ומצאתי מחקר של נילי מור "שינוי בתפיסת מושג הלמידה כפונקציה של התנסות בסביבת למידה חדשה".
לדבריה סטודנטים ומורים שנחשפים לטכנולוגיה צריכים להסתגל לשינוי בדרכי הוראה /למידה .מור מציינת שני גורמים שעשויים לתמוך ברצון לשנות :
א. התנסות אישית חוויתית בעלת משמעות לפרט המתנסה.
ב. הסבר קוגנטיבי נלווה להתנסות ותומך בה.

חיבור זה של תיאוריה , תחושות ומעשה - נותן מענה מסוים על קצה המזלג לשאלה בה פתחתי .

העולם שייך ל....

הפעם אני רוצה לשתף ב"תובנות" ותחושות אישיות שכאשר התעוררו בי נזכרתי בביטוי "העולם שייך לצעירים".
מה הקשר?
העיסוק והשימוש ההולך וגובר שלי בטכנולוגיה עורר בי את המחשבה והתחושה ש"הכפר הגלובלי" מחק גבולות מקום וכרונולוגיה. כך שלא רק צעירים אוחזים ב"עכבר" ומשוטטים במרחבי האין סוף.
אז מה הבעיה? פשוט מאוד, אנגלית.
עד לאחרונה הסתדרתי עם ידיעותי באנגלית והכל היה בסדר. לאחרונה הולכת ומתעצמת בי התחושה וההבנה ש"העולם שייך לדוברי האנגלית" .
את המחסום הזה אפילו נפלאות הטכנולוגיה לא יוכלו להסיר. כך שכל מה שנותר הוא לעשות עם זה משהו!

second life "החופש ללמוד"

במסגרת הקורס "טכנולוגיות ידע" בסמסטר הראשון הכרנו מגוון טכנולוגיות ידע ובחנו את מידת התאמתן ללמידה.
בסרטון " עולמות וירטואלים חברתיים ועתיד הלמידה" מוצגת הסוגיה ע"י דר' Tony O'Driscoll .
לדבריו שבע רגישויות מאפיינות עולמות וירטואלים חברתיים כדוגמת second life ומבדילות אותם מסביבות אינטרנטיות אחרות:

• תחושת העצמי
• מותו של המרחק
• הכוח של הנוכחות
• תחושת המרחב/החלל
• היכולת ליצירה משותפת
• פריצת גבולות התרגול
• העשרת החוויה

לטענתו תחושות אלה מספקות באופן חסר תקדים תחושת חופש -freedom - היוצרת אפשרות ללמידה אמיתית חווייתית. ה"חופש לללמוד" מתאפשר בזכות :

זרימה - Folow

חזרה - Repetition

ניסוי - Experimentation

השתתפות עצמית - Engagement

עשייה - Doing

צפייה - Observing

מוטיבציה - Motivation

"אמרו את זה קודם לפניו"..... מי ? קארל רוג'רס בספרו "החופש ללמוד" .

לדבריו למידה משמעותית מתוך חירות אפשרית ומתאפיינת במעורבות אישית של הלומד, כאשר היזמה נתונה בידיו ומעוררת בו תחושות של גילוי, התמודדות והבנה שמקורן בפנימיותו גם אם הגירוי הינו חיצוני.

אם כך שוב חיבור של " תרבויות למידה" שרעיונית קל להתחבר אליהן אך הן מעוררות שאלות משותפות באשר לגבולות החופש בלמידה.
למי זה מתאים? לאן ולמה זה מוביל ?

http://www.youtube.com/watch?v=O2jY4UkPbAc

בעקבות "בין שתי תרבויות"

כפי שכתבתי ברשומה הקודמת העיסוק בטכנולוגיות ידע מעורר בי מחשבות אודות "ישן מול חדש" ועל כן ברשומה זו אבחן מושגים המוכרים לי ועתה הם מקבלים פנים אחרות. האמנם?

אוריינות
הגדרת האדם כאורייני משתנה מתקופה לתקופה בהתאמה ל"צו העידן". במקור הארמי בר-אוריין פרושו אדם היודע לקרוא באורייתא (בתורה). ולפני כשני עשורים , כשהחלתי בהתמקצעותי בתחום דובר על "אוריינות חדשה" ואז הכרתי את המושג במשמעות רחבה יותר : "מידת יכולתו של היחיד להיות מעורה בעולם התרבות על תחומיו ועל תפקודיו השונים, בתרבות הלשונית הכתובה והדבורה, הנקראת, הנשמעת והנצפית."
לכאורה, החינוך הלשוני המכוון לטיפוח לומד אורייני שכזה אמור היה לתת מענה גם לטיפוח ה"אוריינות הדיגיטלית" .
אולם נכון יהיה לומר , שאם לא נשכיל לזהות את הכישורים הספציפים הדרושים "לאוריין דיגיטלי" ולפעול במכוון לטיפוחם, תלמידינו יצרכו את "תרבות האינטרנט" בלי שיהיו בידיהם כלים ייחודיים שמתאימים למדיה זו.

סגנונות למידה
בקורס "סביבות למידה מתוקשבות" הציגה בפנינו גלית בן צדוק את מחקרה, שבחן תהליכי למידה באמצעות קובצי יומן. רעיון המחקר וממצאיו היו מרתקים והביאו אותי לשוב ולעיין בספר "לצעוד בקצב שונה- סגנונות למידה וחשיבה" (גילד וגרגר 1997) שמהקדמתו אצטט " התמקדות בסגנונות למידה המבוססת על הכרה בהבדלים אישיים, עשויה להיות צעד משמעותי לקידום שיוויון הזדמנויות בבתי הספר"
החיבור הזה בין הדברים מוביל אותי למספר תובנות ושאלות:

• סגנונות הלמידה שזוהו בעבר קיימים ואיתם אנו באים "למפגש עם הטכנולוגיה".
• התייחסות לסגנון למידה אישי על מנת לקדם שיוויון הזדמנויות בביה"ס היא צעד נוסף לצמצום פערים דיגיטלים.
• האם "תרבות האינטרנט" מייצרת סגנונות למידה חדשים?

"בין שתי תרבויות"

במסגרת הקורס "קוגניציה, תקשוב ולמידה " הוצגו עיקרי מאמרה של אביגיל אורן ע"י עמיתי לקורס.
עתה שבתי וקראתי אותו מכיון שבכל מפגש שלי עם "תרבות האינטרנט" אני ניצבת בצומת ש"בין שתי התרבויות" ובוחנת את הידע הקודם שלי לאורו של הידע החדש.
החלטתי שבכתיבתי בבלוג אבחן מושגים וכלים "פוסט מודרנים" תוך מתן אינטרפטציה אישית לביטוי "בין שתי תרבויות" .

עפ"י אורן מסתמנות כמה אופציות להתפתחות היחסים בין שתי התרבויות: תרבות בית הספר ותרבות האינטרנט.
1. דחיית תרבות האינטרנט ע"י ביה"ס ושימור ערכיו ועמדותיו.
2. יצירת תרבות ביניים שתאפשר להמשיך בפעילות החינוכית תוך התאמה למספר מאפיינים של תרבות האינטרנט.
3. השתלטות של תרבות האינטרנט שתביא לשינוי מהותי בתרבות ביה"ס והלמידה.

האופציות הללו מתייחסות למערכת החינוך אולם לדעתי הן משקפות את מקומם של אנשי החינוך על הסקלה הזו ומכאן גם את אופן פעולתם בה.
להערכתי האופציה הראשונה גם אם קיימת עדיין במקומותינו , לא תוכל להשתמר לאורך זמן מכיון שהטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו ולא ניתן להתעלם מכך. באשר לאופציה השלישית, ימים יגידו, תחושתי היא שרק במסגרות מסויימות ניתן יהיה לחולל שינוי מהפכני שכזה .
האופציה השניה היא המודל המצוי והמאפיין כיום את מערכת החינוך הפועלת לשילוב הטכנולוגיה והתאמתה לקיים, והיא זו שככל הנראה תאפיין גם את בתי הספר בעתיד הנראה לעין.

ברשומות הבאות אתייחס למספר נושאים שמצאתי אותם משיקים "לשתי התרבויות" .

פרוטפוליו דיגיטלי

הפרוטפוליו הדיגיטלי מהווה עבורי כלי ,שבאמצעותו אצור קשרי משמעות
בין מגוון התכנים והכלים אליהם נחשפתי ועוד אחשף במהלך הלימודים.
מטרתי להרכיב "תצרף" הכולל תובנות אישיות, הרהורים ומחשבות, רצונות ולבטים
באשר לאפשרויות היישום והשימוש בטכנולוגיות הידע בחינוך.
התכנים שאציג בבלוג והכתיבה שתלווה את התהליך האישי שלי
יהיו פתוחים למשוב עמיתים, שיתרום אף הוא להרחבת נקודות המבט שלי.

we learn by doing and by thinking about what we are doing

(John dewey)

יומנוע

ברוכים הבאים לבלוג - יומנוע - של דורית

למה יומנוע?

חפשתי שם שישקף את תכליתו של הבלוג (יומן, מניע, מנוע חיפוש) ובנוסף חשוב לי שהשם נועה ישמע בו.

מקווה שתהנו לנוע עימי במסע האישי-לימודי בעולם הדיגיטלי.