במעשה החינוכי הוראה למידה והערכה הם מושגים השזורים זה בזה ומחייבים חשיבה מוקדמת באשר למטרות וליעדים , לדרכים להשגתם ולדרכי הערכה שישקפו במהימנות האם אכן הושגו היעדים.
מכאן שכאשר התקשוב חודר יותר ויותר למסגרות חינוכיות שונות עולות שוב ושוב השאלות:
האם להוראה וללמידה המתוקשבת יש מאפיינים שונים מזו המסורתית?
האם חלו שינוים בתפיסת המושג הוראה ולמידה כאשר היא מתרחשת בסביבה המתוקשבת?
לכך כמדומני התשובה חיובית, לפחות בקרב חלק מאנשי החינוך העושים שימוש בתקשוב.
אם כך האם נכון להמשיך ולהעריך את השגי הלומדים בדרכים המסורתיות , שלרוב עניינן להגדיר השג בסוף התהליך.
או שיש להעריך את הלמידה בכלים שונים מאלה המסורתיים , המשקפים את אופייה של הלמידה בסביבה המתוקשבת בה נדרשות ממיומנויות שונות ואולי אף חשיבה מסוג אחר.
לדעתי , האתגר החשוב העומד בפני אנשי חינוך ומפתחי תכניות לימוד מתוקשבות הוא לפתח דרכי הערכה חלופיות שיאפשרו להעריך את הלמידה . והערך המוסף של כלים כאלה יהיה בהעצמת חשיבותן של טכנולוגיות הידע לחינוכם של בוגרי המחר.
המצגת הבאה מסכמת היטיב את הדיונים שקיימנו במהלך הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" ומחזקת את הצורך בכלי הערכה מותאמים לסביבת לימוד מתוקשבת .
http://meital.iucc.ac.il/conf/ppt2/students_estimation_buchnik.ppt#268,1
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
קראתי את המצגת. אני חושבת שהיא מסכמת היטב וכמו רשומתך, נוגעת בפרובלמטיות של הערכת למידה מתוקשבת, ומעוררת מחשבות בכלל על תהליכי הערכה (ואולי גם לא רק של למידה).
השבמחקלא הבנתי לגמרי איפה נכנס העניין של data mining.