יום שבת, 7 במאי 2011

שפת אמנו ואבותינו

אבשלום קור הפליא במילותיו, ולי אין עוד מה להוסיף ... חוץ מכמה קישורים מוסיקליים וחזותיים.

מדברים בשפת הים – ד"ר אבשלום קור    

בוקר יום של קיץ, הלכתי אל הים,
מול המלונות עמדתי וכולי נדהם.
אומרים שאת העיר העברית הראשונה
אבל היום ההגדרה הזאת לא נכונה !
כי מן העברית הרי נשאר לזה הדור
רק "אינטרקונטיננטל", "קופי בין", "אמבסדור".
"סיטי טאוטר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון"
"ווינר סטאר", ו"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?
"סי אנד סאן", "קרייזי ליין", "טי אן טי" ו"מטרופול"
"הולמס פלייס", "דיינמיק ג'ים" וגם "קסה-דל-סול".
"ווייט הול", ו"ארומה", "הום-סנטר", "אופיס דיפו"
"פסטה מיה", "פאפאגאיו" –
מה בכלל שלי פה?
"גרנד ביץ" – זה הנוסח שבוחרת ישראל
להציג חמודותיה לאנשי תבל?
תגיד לי, אבא, זה החוף אשר אליו העפלת ?
זאת הארץ המובטחת, או אולי זאת מלטה ?
בשביל מה שולחים את העולים אל האולפן,
המלים שילמדו שם – ברחובות, יפקע תוקפן.
"סיטי טאוטר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון"
"ווינר סטאר", ו"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?
איזה מס אנחנו מעלים כאן לתייר?
איזה שכר לימוד מודרגסטור, מה יאמר צבר?
"דקל", "מוריה", "זמיר" – איתם הכל חוגג,
"מעדן", "פאר", "ענבל", "שדרות", ו"המוזג".
גם המספרות, בהן שיחת נשים קולחת,
שמותיהן שממה – או שמוטב לומר קרחת:
"פריטי וומן", "הר אנד ביוטי", "צ'רלי", ו"ג'אקומו" –
מה קורה אם הספר פשוט קוראים לו שלמה?
אלה פני עירנו תל אביב, רק שנבינה:
העירייה הקימה מעגן – אז שמו: "מרינה".
אך לא באנו ארצה כאן לבנות ארצות הברית
אנו באנו כי רצינו מדינה עברית !
"סיטי טאוטר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון"
"ווינר סטאר", ו"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?
אז ניקח פח צבע, את השלט נשפשף,
ונמחק כל שם ושם, בכלל לא נתעייף,
עד ששפת הים תהיה ממש כשפת אמי,
כי אם לא אני אשמור על העברית – אז מי ?!

יום שישי, 29 באפריל 2011

משמעותן של מילים

בשבועיים האחרונים אני מבררת לעצמי משמעותם של מושגים, שלהם פירוש מילוני ולצידו פרשנות אישית שלנו, בני האדם, כל אחד בהתאם להבנתו, נטיות ליבו, דעותיו ו...

רשימה חלקית:
אנשי רוח , צדק וצדק היסטורי, זכויות אדם, חרות, עמצאות, מלחמת עצמאות.
הרשימה החלקית הזו מחברת מבחינתי שני אירועים מכוננים בחיי העם והמדינה:
חג החירות וחג העצמאות שנשזרו באירועים אקטואליים- אנושיים (גלעד שלט) פוליטים ומדיניים ( הכרזה על מדינה פלשתינית).

חרות וזכויות אדם ללא הבדל דת, גזע ומין - על כך אני רוצה להאמין אין חולק, למעט אלה ששוללים מגלעד שליט זכות אלמנטרית של שבוי עפ"י אמנות בינלאומיות, ללא קשר למו"מ ו"מחירים".

צדק היסטורי - לא אחזור אלפי שנים אחורה, אתמקד רק בהיסטוריה של ימנו- 1947 -חלוקת א"י,מנהיגנו באותה העת לא אמרו "כולה שלי" והסכימו לגבולות החלוקה, נכון?
מי לא הסכים, מי קם עלינו ?

עצמאות ומלחמת עצמאות - משחר ילדותו של אדם, כחלק משלבי התפתחותו, העמצאות היא חלק מהותי בקיומו האישי. מכיון שאיני עוסקת בפוליטיקה לא אדון בעניין מנקודת מבט זו, אשאל רק האם הצעד של "אנשי הרוח" שלנו יכול לעמוד במבחן האדם הסביר?
האם שכננו נלחמו בעד עצמאותנו והכריזו עליה קבל עם ועולם?
חלקם עדין לא מקבלים את עצם קיומנו בארצנו !
החסרי מלחמות הגנה אנחנו? האם טפלנו כבר בכל "מלחמות היהודים" ?

ואסיים ב אנשי רוח,
שתשרה עליהם רוח טובה ולא רוח שטות, שיתרמו בחוכמתם לרוח צוות בעם ויחזקו את רוחנו!

חג עצמאות שמח לכל אזרחי מדינת ישראל

יום שישי, 22 באפריל 2011

יום חמישי, 7 באפריל 2011

בשם הממלכתיות

בשבוע שעבר החלטתי להגיב לכתבות שהתפרסמו במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" , בעקבות בחירתו של י' לראש השב"כ.
כבת להורים ילידי ירושלים (1934-35) , למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בארץ ישראל מזה דורות (מצד אבי ), משפחה ציונית , רביזיוניסטית מצד אימי (ממקימי שכונת הבוכרים בירושלים), גדלתי כישראלית גאה והנושא העדתי היה רחוק מהווית חיי. בנוסף, אני לא אדם דתי אלא אדם המכבד כל איש באמונתו.
אבל....
איני יכולה להתעלם מכך שכולנו רקמה אנושית אחת עד ש... נבחר בעל תפקיד מפתח שמוצאו במזרח ולאחרונה גם הכיפה הפכה לאִישוּ.

מכיון שתגובתי לא פורסמה בעיתון, החלטתי לשוב לבלוג שלי ולהציגה בו:

י', יורם כהן, "יצא לאור" עם פרסום ההודעה על בחירתו לראש השב"כ.
מאותו רגע החל מחול "השד העדתי-דתי" והושם סימן שאלה על יכולתו
להיות ממלכתי ולשקול שיקולים מקצועיים.

האם הכיפה שעל ראשו אמורה לשבש את דעתו?
האם מי שאינו חובש כיפה הינו ממלכתי יותר ואילו חובש כיפה "חצי ממלכתי" ?
ועוד אני שואלת:
מה הרלוונטיות של מוצאו ומקום מגוריה של אימו
ליכולותיו המקצועיות שאין עליהן עוררין?
את המנפנפים בדגל הממלכתיות אשאל
האם גם כשנבחר בעל תפקיד מ"ישראל הראשונה"
מעדכנים אותנו במוצאו, רצים לראיין את אימו ולצלמה בביתה הצנוע או המפואר ?
בואו נביט לעצמנו בעיניים ונסכים על כך
ש"השד העדתי – דתי" עדין חיי ונושם בקרבנו
והוא זה שמשבש את המושג ממלכתיות ממניעים ... ! ? !
(אין זו הפעם הראשונה שכך מתנהלת העיתונות ראה ערך מני מזוז ואחרים)
בשמי ובשם כל מי שמצטרף אלי אני מאחלת
ליורם כהן הישראלי
הצלחה רבה בתפקידו למען כל אזרחי מדינת ישראל .


ד', ראש העין

ללא שם מלא לאות הזדהות עם אנשי השב"כ
ממערב ומזרח , משמאל, מרכז וימין .

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

מי מפחד משינוי ?

אילו רוב בני האדם היו חוששים משינוי היכן היינו היום?
מה היה  עולה גורלן של כל ההמצאות  שהמציא האדם משחר ההיסטוריה?
תארו לעצמכם את חיינו ללא תאורה, טלפון, מכונית, מטוס ....  ומחשב !


תארו לעצמכם ... וצפו בסרטון המצורף  ואז תוכלו  להשיב לעצמכם 
האם  בעידן הזה ניתן שמערכת החינוך בכללה וזו המטפחת את בעלי הצרכים המיוחדים
יכולה להתקיים ללא שילוב המחשב בתהליך ההוראה -למידה?

http://www.donjohnston.com/media/flash/case_against_technology/index.html

יום חמישי, 8 ביולי 2010

ממשיכה ללמוד ....

מסתבר שכניסה לעולם התקשוב היא מסע אין סופי מרתק.
כמעט כל יום אני  מרגישה כמו "קולומבוס"  -

לאיזה "ים" בלתי מוכר הגעתי ...

moodle - תכננתי והוצאתי לפועל  - הכרות עם הסביבה העשירה הזו !
    בהשתלמות קצרה בת 5 ימים אני נחשפת לאפשרויות מגוונות ומיוחדות לבנות סביבת למידה מותאמת  לצרכי
ההוראה והלמידה הספציפים -  בהחלט ממליצה להכיר את המערכת הזו ולעשות בה שימוש !

   ועוד דברים עליהם שמעתי מחברות (טרם עשיתי בהם שימוש אבל התרשמתי מהפוטנציאל שלהם)

* dropbox - עוד אחד מנפלאות ה"ענן" - גישה  מכל מחשב  למחשב האישי מבלי "לסחוב" אותו וכמו כן מאפשר עבודה שיתופית. 

* photostory - תוכנה לעריכת מצגות מתמונות עם אפשרות להוספת קול ועוד...

שנת החופש שלי הסתיימה  ואני שבה בכיף ובשמחה ל"שדה החינוך"  עם תרמיל  המצוייד במגוון טכנולוגיות
שהכרתי . לשמחתי יש בו עוד מקום רב  לדברים שעוד אפגוש בדרך .
והחשוב מכל -  להתחיל ליישם !


התחלתי עם בניית סביבת למידה ....
המשך יבוא

יום שבת, 8 במאי 2010

זה יתכן... זה אפשרי !

רשומה זו מוקדשת לעמיתי ללימודים במרכז ללימודים אקדמים - אליעזר ,יהודי שומר מצוות ודאלל, מוסלמית שומרת מצוות .
שיתוף הפעולה ביניהם לאורך כל תקופת הלימודים היה מיוחד ומרגש ושימש לכולנו דוגמא ומופת לכך ש"הר עם הר לא נפגש" אבל בני אדם שנפגשים ופותחים את ליבם אל האחר ,יכולים ליצור קשר אנושי הממלא את הלב בתקווה לעתיד טוב יותר בארצנו ,בה נוכל לחיות בדו קיום מכבד, עם אזרחי המדינה הערבים ועם שכנינו הפלשתינאים - למען עתיד  טוב יותר לדורות הבאים! 
לו יהי !  אינשללה !
בהמלצתה של דר' גילה קורץ שראתה בשניהם "דוגמא אנושית לדו-קיום אמיתי" זכו שניהם במילגה מטעם העמותה לזכרה של
בת חן שחק שנהרגה ביחד עם שתי חברותיה בפיגוע בפורים 1996 דיזנגוף סנטר.


אני (ולעניות דעתי כל עמיתי לקורס) שותפים להמלצה  בכל לב !