בעקבות אין/יש הבדל מובהק

בסיומה של המטלה המקוונת בה נדרשנו להתייחס לתופעת "אין הבדל מובהק " נותרתי עם תחושה של "משהו כאן לא סביר".... .... לא מסתדר לי ... הכיצד ?

לא ערכתי מחקר ובכל זאת אני חשה שיש הבדל! וזאת מבלי להשתמש בטרמינולוגיה מחקרית באשר למובהקות!
באופן אישי הלמידה שלי כיום שונה מזו אותה חוויתי במסגרות הלימוד לאורך כל שנותי כתלמידה-סטודנטית ולתחושתי והערכתי השימוש בטכנולוגיה הוא זה שיוצר את ההבדל.
הלמידה בסביבה המתוקשבת מאפשרת לי להביא ולהוליך את עצמי בנתיבים מונחים אך גם פתוחים, עם שותפים ובלעדיהם, במגוון רב של אמצעים , במסגרות מובנות וגמישות ....
כל אלה ועוד עושים עבורי את ההבדל המובהק והמשמעותי!

מעורבות הורים בלמידה

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהורים לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות בחינוך, הן לגבי ילדיהם והן לגבי שאלות חינוכיות כלליות, הנוגעות לחברה כולה. עדויות לכך אפשר למצוא בעיתונות היומית ובממצאי מחקרים חברתיים-חינוכיים.
ישנם המוצאים במעורבותם ושיתופם של ההורים תרומה חיובית לקידום יעדי החינוך ולטיפוחם של התלמידים ובכלל זה גם אני. לאורך כל שנות עבודתי מצאתי כי תקשורת ושיתוף פעולה בין הורים, מורים ותלמידים תורם לעשייה החינוכית.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך פותח ערוץ נוסף לשיתוף ומעורבות ההורים ומאפשר להשתמש בכלים שונים למימוש מטרה זו. דוגמא לכך מצאתי במחקר שהתפרסם בספר "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי" - כנס צ'יס 2009 . במחקר שנושאו
"משמעות הבלוג הכיתתי בדגש על מעורבות הורים בלמידה" נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל , הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך. ממצאי המחקר הראו כי ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי . ההורים דרגו את הפעילויות בבלוג על פי העדפתם:

• צפייה בעבודות הבן/הבת.
• קריאת דיווחי המורה.
• כניסה משותפת לבלוג עם הבן/הבת.
• שיחה עם הבן/הבת על הנעשה בבלוג.
• הוספת תגובה לבלוג.
• צפייה בעבודות חברים לכתה.
• שימוש בחומרים המופיעים באתר המורה (המקושר).

מסקנתו של המחקר היא שהבלוג יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

למרות היותו של המחקר "נקודתי" (נבדקה בו פעילותה של מורה אחת )נראה לי חשוב לתת את הדעת לכלי הזה המאפשר להגביר את הקשר מורה -הורה- תלמיד .

אמצעי זה יכול לתת מענה להורים המתקשים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מסיבות שונות .התרשמותי היא כי בלוג כיתתי במתכונת שהוצגה במחקר, מאפשר שותפות נרחבת יותר ולא רק ברמת יידוע (באמצעות דואר אלקטרוני).

ושוב אני חוזרת למטלת הסיכום שלנו ומוצאת רעיון נוסף לשימוש בטכנולוגיה לארגון תהליכי הוראה ולמידה.

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/after_noon/2_10.ppt#266,1,Classroom

אין / יש הבדל מובהק

מחקרים שונים הבוחנים יעילות ומאפיינים של למידה בסביבות מבוססות רשת מתמקדים במספר כווני מחקר -
השוואה בין למידה מתוקשבת למסורתית, למידה בסביבה טכנולוגית ובקורסים וירטואליים, בחינת הקשר המורכב בין הטכנולוגיה לבין הלמידה.
לקראת המטלה המקוונת בנושא "אין הבדל מובהק" עיינתי בסקירת ספרות העוסקת ב"הערכת יעילות ומאפיינים של למידה בסביבות מבוססות רשת" ובה מוצגת גם הסוגיה של ממצאים מנוגדים העולים ממחקרים שבחנו את הלמידה המתוקשבת.

ממצאי המחקרים נחלקים לאלה המצביעים על הבדל מובהק "Significant Difference" ולממצאים בהם לא נמצא הבדל מובהק "No Significant Difference".

אם כך אני שואלת את עצמי: יש או אין הבדל מובהק?

כפי שידוע לכל מחקרים אינם "תורה מסיני" וממצאיהם אינן אכסיומות שלא ניתן לערער עליהן.

מנקודת מבטי משמעותי לקרוא ולבחון את אלה וגם את אלה, ככלי שתורם לי לגבש את השקפתי ועמדתי באשר ללמידה מתוקשבת. יחד עם זאת נכון יהיה לומר שכמי שרואה חשיבות בהחדרתן של טכנולוגיות הידע למערכת החינוך קל ונוח לי יותר לאמץ את אלה המצביעים על הבדל מובהק בין הלמידה המסורתית למותקשבת ומדגישים את יתרונותיה, כגון אלה שהוצגו בסקירה הספרותית שקראתי ומתייחסים לקורס מקוון :

• סטודנטים חשו שביצעו חשיבה רפלקטיבית רבה יותר בועידות מרחוק מאשר בכיתה המסורתית.
• סטודנטים חשו שתרומתם לדיונים הייתה טובה יותר הן בצורה והן בתכנים בקורס מרחוק.
• סטודנטים הקדישו מחשבה רבה יותר לרעיונות עמיתיהם בקורס מרחוק.
• התנהלה חשיבה פעילה וקונסטרוקטיבית יותר בקורס מרחוק.
• ציונים גבוהים יותר במבחני הישגים בקורסים מרחוק.
• שליטת הסטודנטים בתכני הקורס הוירטואלי הייתה גבוהה יותר.
• סטודנטים מצאו, שהלמידה בקורס וירטואלי הייתה עדיפה בכל הנוגע לנגישות למרצה ולאיכותה הכללית של ההתנסות החינוכית.

וכאשר לא נמצא הבדל מובהק , נשאלת השאלה באילו כלים בדקו - בכלים המסורתיים?
אולי בכך טמון חלק מאי מציאת ההבדל המובהק ?

הערכה בסביבת למידה מתוקשבת

במעשה החינוכי הוראה למידה והערכה הם מושגים השזורים זה בזה ומחייבים חשיבה מוקדמת באשר למטרות וליעדים , לדרכים להשגתם ולדרכי הערכה שישקפו במהימנות האם אכן הושגו היעדים.
מכאן שכאשר התקשוב חודר יותר ויותר למסגרות חינוכיות שונות עולות שוב ושוב השאלות:
האם להוראה וללמידה המתוקשבת יש מאפיינים שונים מזו המסורתית?
האם חלו שינוים בתפיסת המושג הוראה ולמידה כאשר היא מתרחשת בסביבה המתוקשבת?
לכך כמדומני התשובה חיובית, לפחות בקרב חלק מאנשי החינוך העושים שימוש בתקשוב.

אם כך האם נכון להמשיך ולהעריך את השגי הלומדים בדרכים המסורתיות , שלרוב עניינן להגדיר השג בסוף התהליך.
או שיש להעריך את הלמידה בכלים שונים מאלה המסורתיים , המשקפים את אופייה של הלמידה בסביבה המתוקשבת בה נדרשות ממיומנויות שונות ואולי אף חשיבה מסוג אחר.

לדעתי , האתגר החשוב העומד בפני אנשי חינוך ומפתחי תכניות לימוד מתוקשבות הוא לפתח דרכי הערכה חלופיות שיאפשרו להעריך את הלמידה . והערך המוסף של כלים כאלה יהיה בהעצמת חשיבותן של טכנולוגיות הידע לחינוכם של בוגרי המחר.

המצגת הבאה מסכמת היטיב את הדיונים שקיימנו במהלך הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" ומחזקת את הצורך בכלי הערכה מותאמים לסביבת לימוד מתוקשבת .



http://meital.iucc.ac.il/conf/ppt2/students_estimation_buchnik.ppt#268,1

"בין שתי תרבויות" - תרתי משמע

בשיטוטי במרחבי האינטרנט נתקלתי במקרה בסרטון הבא שעושה שימוש "בתרבות האינטרנט" על מנת לגשר בין "שתי תרבויות" החיות זו לצד זו בארצנו - תלמידי המגזר היהודי ותלמידי המגזר הערבי.

הפרוייקט המוצג "להכיר בקליק" הוא פרי של שיתוף פעולה בין שתי כיתות של תלמידים לקויי למידה .

באמצעות "למידה מרחוק" בה נעשה שימוש ב"אוריינות החזותית" על מנת להתגבר על מכשול השפה , נבנה קשר בין "שתי התרבויות".

בעיני זו דוגמה נפלאה ל"גיוס" הטכנולוגיה ללמידה משמעותית וחוויתית של נושא "השונות".

בהנחיות לעבודה המסכמת התבקשנו להמליץ על טכנולוגיה שיכולה לסייע לארגון תהליכי הוראה למידה.

אמנם טרם חשבתי על כך בהקשר לעבודתי אך הפרוייקט הזה מעורר מחשבות אודות האפשרויות הזמינות לשימוש בטכנולוגיה, שתרומתן רחבה ומשמעותית לא רק ללמידה בכתה.

ממליצה מאוד לצפות בסרטון ! - אורכו 5 דקות