יום שני, 30 בנובמבר 2009

"דיאבלוג"

הוראה דיאלוגית ובלוג  - הילכו  יחדיו  ויקראו "דיאבלוג" ?
בראשית היה בלוג - יומן אישי.... וברבות הימים מלאה הרשת בבלוגים  למגוון מטרות המצביעות , בראש ובראשונה על כך , שהכל פתוח, גמיש, משתנה, מתהווה, מתחדש ולובש פנים בהתאמה לצורך, לעניין ולרצון .
ומהיכן עלה במוחי הרעיון ל"דיאבלוג" -
הרהורים עם עצמי האם ניתן לשלב בין  ה"מושג חם" בשדה החינוך הוראה דיאלוגית , לבין בלוג .
באחת מרשומותי הקודמות  הצגתי מחקר על בלוג המשמש ערוץ תקשורת בין מורה להורים, גם חברתי ללימודים ,עמית, משתמשת  בבלוג  בהוראת האזרחות.
אלה הן דוגמאות לכך שהעניין אינו הטכנולוגיה אלא מה אנשים עושים עם הטכנולוגיה, וכן לכך שדיאלוג בעידן הנוכחי יכול להתקיים במגוון אופנים.

אם כך כנראה שניתן לשלב בין השנים:
  • בהתבסס על דבריו של דר' נמרוד אלוני שטוען  "שלשם פיתוח כולל ורב-צדדי של אישיות התלמיד לא נוכל להסתפק בדיאלוג מסוג אחד , כזה או אחר , אלא להידרש למגוון רחב של דיאלוגים אשר מטפחים צדדים שונים באישיותם ובהתנהגותם של התלמידים." - נראה לי שבלוג  יכול להכלל בהגדרה של "מגוון דיאלוגים".  

  • הפורמט של הבלוג מאפשר ליצור דיאלוג סביב טקסט כתוב כגון סוגיה, דילמה, מאמר עמדה וכד' או סביב טקסט חזותי /סרט וידאו. תגובותיהם של השותפים הן  שייצרו את הדיאלוג . המגבלה היא בהיותו אסינכרוני ובלתי משורשר  בדומה לפורום , אולם למרות זאת נראה לי  שהפלטפורמה הזו  עדיפה על פני פורום.
כאנשי חינוך נראה לי חיוני  וחשוב שנתחבר למרחב המתוקשב בו תלמידנו מבלים לא מעט ומקיימים בו דיאלוגים חברתיים ואחרים.
אם נשכיל לאמץ טכנולוגיה רלוונטית לעולמם לצרכי למידה נוכל לקיים עמם דיאלוג משמעותי וזאת בין היתר בהתבסס  על הפדגוגיה של פריירה  שטען כי "מהותו של הדיאלוג  הוא בקיומו של שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי. באמצעות הדיאלוג הזה המורה מכיר את החיים של התלמידים, את הדברים המשמעותיים עבורם, ואינו מניח שידע אחד טוב מידע אחר. הוא מסתמך על עולמם התרבותי של הלומדים, המורה והתלמידים לומדים דרך השיח המשותף, ומשתתפים בהחלטות הקשורות ללמידה ולחומר הלימודים."

אשמח לשמוע מה דעתכם על רעיון ה "דיאבלוג"


יום שני, 16 בנובמבר 2009

ניהול ידע

ניהול ידע - צמד מילים שתופס מקום נרחב בעולמנו הפוסט מודרני שבו המידע והידע הנצבר הוא אין סופי .
מה עושים  עם כמויות כאלה  של מידע/ידע ?
איך מארגנים אותו?
איך מנהלים אותו ביעילות  על מנת שאפשר יהיה לאחזר אותו בשעת צורך? 
האם יש כלים/אמצעים  אופטימליים לניהול ידע? 
ניהול ידע אישי - כיצד ?  ומה באשר לידע  ציבורי - מי מנהל אותו?  לאילו מטרות? 
ועוד  .... ועוד...
ככל שהטכנולוגיה הופכת לחלק מהווית חיינו  גדלה עוצמתו של הצורך בניהול ידע  - צורך אישי - של ניהול ידע אישי ,
וצורך ארגוני  - של ניהול  הידע של הארגון (ובכלל זה מערכת החינוך על כל רבדיה) ושל ניצול הידע האישי של  הפרט בארגון לטובת הכלל .
התעניינותי בנושא ניהול הידע נבעה בראש ובראשונה מצורך אישי של נהול הידע  המקצועי שלי. 
בד בבד עם מחשבות על האופן היעיל עבורי לעשות זאת מצאתי עצמי נותנת את הדעת  גם לנושא נהול הידע בארגון / בי"ס.
עד כמה מגויסת הטכנולוגיה לטובת העניין  (קלסרים עבי כרס בחדרי מורים יעידו שלא די)  ועד כמה נעשות פעולות יזומות בבתי ספר לשימוש  בידע אישי וניהולו לטובת הארגון. ( גם לכך התשובה היא שלא די!).
אז יצאתי לשוטט באינטרנט ולחפש מידע בנושא ואכן נתקלתי בפורטלים, בבלוגים  מוסדיים , באתרים שונים - בהם מנוהל הידע  בתחום ספציפי או במגוון תחומים.
לא מצאתי כמעט התייחסות לניהול ידע במערכת החינוך (אשמח לקבל  מידע בנושא) לעומת זאת  מצאתי  שבתחום העסקי הנושא הזה תופס מקום נכבד  ועדות לכך ניתן לראות בין היתר במספר החברות הרב המציעות שירותיהן לניהול ידע.
טכנולוגיות התקשוב לא הומצאו למען מערכת החינוך ובכל זאת אנו רותמים אותן למעשה החינוכי  מתוך הבנת תרומתן/ חשיבותן/ יעילותן לתהליכי הוראה ולמידה. 
לכן אני רואה חשיבות רבה בפיתוחן של מערכות לניהול ידע בבתי הספר . בנוסף חשוב  בעיני להקנות לבני הדור הצעיר כלים לניהול ידע , זו עשויה להיות אחת המיומנויות החשובות ביותר בעולם  שבו האוכלוסיה "מופצצת" במידע ובידע!


מצאתי לנכון לצרף את הקישור הזה על  אף היותו נותן שירות  מכיון שיש בו מידע ברמת כותרות שנותן כיווני חשיבה באשר לניהול ידע .   ניהול ידע

* בעקבות תגובתו של יגאל חלמיש מצרפת  קישור לבלוג שלו העוסק בניהול ידעמסע, מסה ומשא

יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

חווית למידה, שימושיות וזרימה

בכנס מיט"ל האחרון הציג דר' אריאל פרנקל מחקר אודות  העשרת חווית הלמידה המבוזרת במסגרת ווב 2.0 באמצעות  שימושיות 2.0.  שימושיות (Usability) מתייחסת לנוחות וקלות השימוש בממשקי משתמש ומידת התאמתם למשתמשים. כיום הכוונה היא בעיקר לאתרי אינטרנט המאפשרים  לגולשים לאתר מידע ולהשלים תהליכים בצורה קלה, מוצלחת ומהנה.
הרצאתו עלתה שוב במחשבתי בעקבות קריאת המאמרים על תיאוריית הזרימה והכרות עם המודל של קלר הכולל 4 גורמי מוטיבציה:
 Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction.
תיאוריית הזרימה אינה מכוונת אך ורק לעולם הדיגיטלי, אלה לכל פעילות שהנאה בצידה המונעת באמצעות גורמי הנעה. במובנים רבים אני מוצאת שהמושגים בה נושקים למושגים בהם עושה שימוש דר' פרנקל במחקרו - העצמת לומדים, שיתופיות, סביבה מעוצבת ,חווית שימוש, תחושת שליטה, הנעה פנימית, אמידה עצמית ומסוגלות עצמית.  
עפ"י מחקרו באמצעות שימושיות ווב 2.0 אפשר ליצור חווית למידה  - שהיא למעשה זרימה .

החיבורים הללו מובילים אותי  שוב ושוב לדרך של חיפוש קשרים והקשרים  רלוונטים "לעולם הטכנולוגי" , שהמרכיב המשמעותי בו אחרי הכל הוא האדם העושה שימוש בכלים, כשהמטרה החשובה מכל  הינה שיעשה בהם שימוש מיטבי, מושכל ומהנה!  


יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

תיאוריית הזרימה

פרופסור csikszentmihaly מאוניברסיטת שיקגו בארה"ב חקר את נושא "ההנאה האנושית" וטבע את המושג FLOW- זרימה , שהינו "מצב חוויתי ומנטלי בו נמצא אדם כשהוא שקוע באופן טוטאלי במשימה מסוימת" .
נחשפנו לתיאוריה זו במסגרת הקורס "משחקים לימודיים מתוקשבים" , אולם תחושת זרימה נחווית לא רק בפעילות משחקית אלא בכל פעילות  ובכלל זה למידה בתנאי שתכלול מרכיבים שיוצרים תחושת זרימה והנאה.
בלוג הלמידה שלי הוא דוגמא  לפעילות למידה בה אני חווה זרימה בשל קיומם של כמה ממרכיביה בפעילות זו .
ובאשר ליסודות ההנאה עפ"י תיאוריה זו , לא אכביר במילים מכיון שהסרטון המצורף עושה זאת בפשטות ומאפשר לחוות את המושגים בזרימה והנאה רבה.

(משך הסרטו 2:28 דק')


מידע נוסף בקישור המצורף
http://www.pupe.co.il/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%94-FLOW