איך לומדים "טכנולוגיות ידע "?

עוד משהו שמחבר בין תובנות לתחושות אישיות.
הגעתי למסלול לימודים זה עם רקע טכנולוגי מסוים במטרה להרחיבו. המפגש המעשי עם מגוון טכנולוגיות ידע אותו אני חווה במחצית זו עורר בי תחושות ומחשבות באשר לשאלה איך לומדים "טכנולוגיות ידע"?
המחשבה הראשונית שעלתה בי היתה הפתגם הסיני העתיק "אל תתן לאדם דג, אלא תן לו חכה ולמד אותו לדוג?"
וזאת מתוך התחושה האישית שכאשר קבלתי "חכה " נעלמה חרדת הטכנולוגיה ויכולתי להמשיך ללמוד ולהכיר את הכלים הנלמדים באופן עצמאי.
דבר זה משמעותי מבחינתי הן כסטודנטית והן כמי שרואה עצמה בעתיד מעבירה את הידע הזה לתלמידי ולעמיתותי בצוות ביה"ס.
ברור לי שיש ללמוד "את הטכנולוגיה" ולא "על הטכנולוגיה"
וכדי לא להשאר רק ברמת התחושות חפשתי ומצאתי מחקר של נילי מור "שינוי בתפיסת מושג הלמידה כפונקציה של התנסות בסביבת למידה חדשה".
לדבריה סטודנטים ומורים שנחשפים לטכנולוגיה צריכים להסתגל לשינוי בדרכי הוראה /למידה .מור מציינת שני גורמים שעשויים לתמוך ברצון לשנות :
א. התנסות אישית חוויתית בעלת משמעות לפרט המתנסה.
ב. הסבר קוגנטיבי נלווה להתנסות ותומך בה.

חיבור זה של תיאוריה , תחושות ומעשה - נותן מענה מסוים על קצה המזלג לשאלה בה פתחתי .

העולם שייך ל....

הפעם אני רוצה לשתף ב"תובנות" ותחושות אישיות שכאשר התעוררו בי נזכרתי בביטוי "העולם שייך לצעירים".
מה הקשר?
העיסוק והשימוש ההולך וגובר שלי בטכנולוגיה עורר בי את המחשבה והתחושה ש"הכפר הגלובלי" מחק גבולות מקום וכרונולוגיה. כך שלא רק צעירים אוחזים ב"עכבר" ומשוטטים במרחבי האין סוף.
אז מה הבעיה? פשוט מאוד, אנגלית.
עד לאחרונה הסתדרתי עם ידיעותי באנגלית והכל היה בסדר. לאחרונה הולכת ומתעצמת בי התחושה וההבנה ש"העולם שייך לדוברי האנגלית" .
את המחסום הזה אפילו נפלאות הטכנולוגיה לא יוכלו להסיר. כך שכל מה שנותר הוא לעשות עם זה משהו!

second life "החופש ללמוד"

במסגרת הקורס "טכנולוגיות ידע" בסמסטר הראשון הכרנו מגוון טכנולוגיות ידע ובחנו את מידת התאמתן ללמידה.
בסרטון " עולמות וירטואלים חברתיים ועתיד הלמידה" מוצגת הסוגיה ע"י דר' Tony O'Driscoll .
לדבריו שבע רגישויות מאפיינות עולמות וירטואלים חברתיים כדוגמת second life ומבדילות אותם מסביבות אינטרנטיות אחרות:

• תחושת העצמי
• מותו של המרחק
• הכוח של הנוכחות
• תחושת המרחב/החלל
• היכולת ליצירה משותפת
• פריצת גבולות התרגול
• העשרת החוויה

לטענתו תחושות אלה מספקות באופן חסר תקדים תחושת חופש -freedom - היוצרת אפשרות ללמידה אמיתית חווייתית. ה"חופש לללמוד" מתאפשר בזכות :

זרימה - Folow

חזרה - Repetition

ניסוי - Experimentation

השתתפות עצמית - Engagement

עשייה - Doing

צפייה - Observing

מוטיבציה - Motivation

"אמרו את זה קודם לפניו"..... מי ? קארל רוג'רס בספרו "החופש ללמוד" .

לדבריו למידה משמעותית מתוך חירות אפשרית ומתאפיינת במעורבות אישית של הלומד, כאשר היזמה נתונה בידיו ומעוררת בו תחושות של גילוי, התמודדות והבנה שמקורן בפנימיותו גם אם הגירוי הינו חיצוני.

אם כך שוב חיבור של " תרבויות למידה" שרעיונית קל להתחבר אליהן אך הן מעוררות שאלות משותפות באשר לגבולות החופש בלמידה.
למי זה מתאים? לאן ולמה זה מוביל ?

http://www.youtube.com/watch?v=O2jY4UkPbAc

בעקבות "בין שתי תרבויות"

כפי שכתבתי ברשומה הקודמת העיסוק בטכנולוגיות ידע מעורר בי מחשבות אודות "ישן מול חדש" ועל כן ברשומה זו אבחן מושגים המוכרים לי ועתה הם מקבלים פנים אחרות. האמנם?

אוריינות
הגדרת האדם כאורייני משתנה מתקופה לתקופה בהתאמה ל"צו העידן". במקור הארמי בר-אוריין פרושו אדם היודע לקרוא באורייתא (בתורה). ולפני כשני עשורים , כשהחלתי בהתמקצעותי בתחום דובר על "אוריינות חדשה" ואז הכרתי את המושג במשמעות רחבה יותר : "מידת יכולתו של היחיד להיות מעורה בעולם התרבות על תחומיו ועל תפקודיו השונים, בתרבות הלשונית הכתובה והדבורה, הנקראת, הנשמעת והנצפית."
לכאורה, החינוך הלשוני המכוון לטיפוח לומד אורייני שכזה אמור היה לתת מענה גם לטיפוח ה"אוריינות הדיגיטלית" .
אולם נכון יהיה לומר , שאם לא נשכיל לזהות את הכישורים הספציפים הדרושים "לאוריין דיגיטלי" ולפעול במכוון לטיפוחם, תלמידינו יצרכו את "תרבות האינטרנט" בלי שיהיו בידיהם כלים ייחודיים שמתאימים למדיה זו.

סגנונות למידה
בקורס "סביבות למידה מתוקשבות" הציגה בפנינו גלית בן צדוק את מחקרה, שבחן תהליכי למידה באמצעות קובצי יומן. רעיון המחקר וממצאיו היו מרתקים והביאו אותי לשוב ולעיין בספר "לצעוד בקצב שונה- סגנונות למידה וחשיבה" (גילד וגרגר 1997) שמהקדמתו אצטט " התמקדות בסגנונות למידה המבוססת על הכרה בהבדלים אישיים, עשויה להיות צעד משמעותי לקידום שיוויון הזדמנויות בבתי הספר"
החיבור הזה בין הדברים מוביל אותי למספר תובנות ושאלות:

• סגנונות הלמידה שזוהו בעבר קיימים ואיתם אנו באים "למפגש עם הטכנולוגיה".
• התייחסות לסגנון למידה אישי על מנת לקדם שיוויון הזדמנויות בביה"ס היא צעד נוסף לצמצום פערים דיגיטלים.
• האם "תרבות האינטרנט" מייצרת סגנונות למידה חדשים?

"בין שתי תרבויות"

במסגרת הקורס "קוגניציה, תקשוב ולמידה " הוצגו עיקרי מאמרה של אביגיל אורן ע"י עמיתי לקורס.
עתה שבתי וקראתי אותו מכיון שבכל מפגש שלי עם "תרבות האינטרנט" אני ניצבת בצומת ש"בין שתי התרבויות" ובוחנת את הידע הקודם שלי לאורו של הידע החדש.
החלטתי שבכתיבתי בבלוג אבחן מושגים וכלים "פוסט מודרנים" תוך מתן אינטרפטציה אישית לביטוי "בין שתי תרבויות" .

עפ"י אורן מסתמנות כמה אופציות להתפתחות היחסים בין שתי התרבויות: תרבות בית הספר ותרבות האינטרנט.
1. דחיית תרבות האינטרנט ע"י ביה"ס ושימור ערכיו ועמדותיו.
2. יצירת תרבות ביניים שתאפשר להמשיך בפעילות החינוכית תוך התאמה למספר מאפיינים של תרבות האינטרנט.
3. השתלטות של תרבות האינטרנט שתביא לשינוי מהותי בתרבות ביה"ס והלמידה.

האופציות הללו מתייחסות למערכת החינוך אולם לדעתי הן משקפות את מקומם של אנשי החינוך על הסקלה הזו ומכאן גם את אופן פעולתם בה.
להערכתי האופציה הראשונה גם אם קיימת עדיין במקומותינו , לא תוכל להשתמר לאורך זמן מכיון שהטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו ולא ניתן להתעלם מכך. באשר לאופציה השלישית, ימים יגידו, תחושתי היא שרק במסגרות מסויימות ניתן יהיה לחולל שינוי מהפכני שכזה .
האופציה השניה היא המודל המצוי והמאפיין כיום את מערכת החינוך הפועלת לשילוב הטכנולוגיה והתאמתה לקיים, והיא זו שככל הנראה תאפיין גם את בתי הספר בעתיד הנראה לעין.

ברשומות הבאות אתייחס למספר נושאים שמצאתי אותם משיקים "לשתי התרבויות" .

פרוטפוליו דיגיטלי

הפרוטפוליו הדיגיטלי מהווה עבורי כלי ,שבאמצעותו אצור קשרי משמעות
בין מגוון התכנים והכלים אליהם נחשפתי ועוד אחשף במהלך הלימודים.
מטרתי להרכיב "תצרף" הכולל תובנות אישיות, הרהורים ומחשבות, רצונות ולבטים
באשר לאפשרויות היישום והשימוש בטכנולוגיות הידע בחינוך.
התכנים שאציג בבלוג והכתיבה שתלווה את התהליך האישי שלי
יהיו פתוחים למשוב עמיתים, שיתרום אף הוא להרחבת נקודות המבט שלי.

we learn by doing and by thinking about what we are doing

(John dewey)

יומנוע

ברוכים הבאים לבלוג - יומנוע - של דורית

למה יומנוע?

חפשתי שם שישקף את תכליתו של הבלוג (יומן, מניע, מנוע חיפוש) ובנוסף חשוב לי שהשם נועה ישמע בו.

מקווה שתהנו לנוע עימי במסע האישי-לימודי בעולם הדיגיטלי.