דורית,
קראתי את רשומותיך לאורך כל תקופת ניהול בלוג הלמידה, מדי התפרסמן. עתה, בהידרשי לכתוב משוב, קראתי אותן שוב, והפעם ברצף.
דברי אלה נכתבים תחת הרושם העצום של "הסך השלם", שגם כל אחד מחלקיו ראוי להערכה.
סמוך לפתיחת הבלוג כתבת:
"הפורטפוליו הדיגיטלי מהווה עבורי כלי, שבאמצעותו אצור קשרי משמעות בין מגוון התכנים והכלים אליהם נחשפתי ועוד אחשף במהלך הלימודים.
מטרתי להרכיב "תצרף" הכולל תובנות אישיות, הרהורים ומחשבות, רצונות ולבטים באשר לאפשרויות היישום והשימוש בטכנולוגיות הידע בחינוך.
התכנים שאציג בבלוג והכתיבה שתלווה את התהליך האישי שלי יהיו פתוחים למשוב עמיתים, שיתרום אף הוא להרחבת נקודות המבט שלי."
אני יכולה להעיד, כי את מטרות אלו ועוד רבות יישמת הלכה למעשה בבלוג שלך. מי שמכיר אותך יודע, שהצבת יעדים ריאליים וחתירה תבונית למימושם מאפיינות אותך גם בהקשרים אחרים.
הרשי לי להמשיך ולהתייחס לחזונך לעיל:
"יצירת קשרי משמעות": את אלה טווית להפליא בכל המובנים האפשריים – תוך ליבון ובחינת תכני הקורסים שעוררו אותך אינטלקטואלית; יצירת חיבורים בין גירויים מזמנים אקטואליים לבין תיאוריות; נתינת דעת מעמיקה לנושאים אליהם נחשפת בכנסים המקצועיים, ועוד.
קישורים מרחיבי דעת יצרת גם בין מדיות שונות – בין הגיגיך הטקסטואליים לבין סרטונים ומצגות שהעשירו אותם. כל מטלה לימודית אותה נדרשת למלא (כמו פיתוח עצם למידה, כתיבה בוויקי ועוד) היתה עבורך הזדמנות להעמיק, בצד ההיבט הפדגוגי, גם במשמעות הקוגניטיבית, הפסיכולוגית או הסוציולוגית של הטכנולוגיה.
"תובנות אישיות, הרהורים ומחשבות": נדמה לי, שהרהרת והפכת בכל הקשור לעולם הלמידה וההוראה המתוקשבת. השמעת את קול לבטיך האישיים כמי שמגיעה מה"העולם הישן" הלינארי, בנוגע לאפשרויות השתלבותך בעולם הדיגיטלי. שאלת איך מלמדים טכנולוגיה? מהם יחסי הגומלין בין תרבות האינטרנט לתרבות בית הספר, העמקת בסוגיית האוריינות הנדרשת ללמידה ברשת, חקרת סגנונות למידה ודנת בצורך לפתח דרכי הערכה חלופיות ללמידה המתוקשבת.
"רצונות ולבטים": מעבר ללבטים ו"החשיבה בקול רם" אני מתרשמת שעולה מרשומותיך גם להט וסקרנות לגבי אפשרויות היישום והשימוש בטכנולוגיות הידע בחינוך. ההבנה עליה את מעידה, כי ביכולתך לשלוט רק ב'טיפה מים' הטכנולוגיה המתפתחת תדיר, לא משתקת אותך, אלא להיפך. את מציבה לעצמך מטרות ריאליות וישימות, כמו לימוד 'פוטושופ' או moodle – טכנולוגיות בהן את מרגישה צורך לשלוט.
"משוב עמיתים" – אם היתה נערכת סטטיסטיקה לגבי הכניסות לכל אחד מבלוגי הלמידה במגמה, אני חושבת ששלך היה מדורג במעלה הרשימה. רבים מן העמיתים שקראו את רשומותיך אף הגיבו להן. אני חושבת שפרט לאיכות הבלוג שלך, ייחודו גם מהתייחסותך לתגובות – הרצון לנהל דיאלוג (או כמו שקראת לזה במקוריות רבה "דיאבלוג").
דורית, הכתיבה שלך קולחת, בהירה ונעימה לקריאה. אני מכירה אותך כאדם משכיל, שמעמיק, קורא ומרחיב את אופקיו בצמא. הבלוג חושף את סקרנותך האינטקלטואלית האמיתית לעין כל.
שאלת באחת הרשומות – "מי המציא את הגלגל?". נכון שפיתחת באופן עצמאי מושגים – כמו 'תפיסה טכנולוגית' בהקשר לפסיכולוגיה התפתחותית, או 'אוריינות טכנולוגית'; אך ייחודך הוא בעיקר באופן הרענן והעמוק בו את דנה גם בסוגיות שלעתים נדמה שנטחנו כבר בספרות המקצועית עד דק.
שמרת לאורך כל התקופה על אותנטיות. לא 'התחפשת' למי שאינך, והעדת בכנות גם על קשייך ומגבלותיך. נדמה לי שהברכה שצרפת לראש השנה מאוד מאפיינת אותך – האומץ לא לשכוח מאין באתי ולשלב ברכה מסורתית ובלתי מתוקשבת בעליל בתוך כלי טכנולוגי עכשווי.
אני מודה לך על 'חווית הזרימה' שהענקת לי.
מקווה להמשיך איתך את הדיאבלוג,
עמית
נועה היתה מורה ומחנכת מיוחדת, שילדים היו אהבתה! 
