אוריינות
הגדרת האדם כאורייני משתנה מתקופה לתקופה בהתאמה ל"צו העידן". במקור הארמי בר-אוריין פרושו אדם היודע לקרוא באורייתא (בתורה). ולפני כשני עשורים , כשהחלתי בהתמקצעותי בתחום דובר על "אוריינות חדשה" ואז הכרתי את המושג במשמעות רחבה יותר : "מידת יכולתו של היחיד להיות מעורה בעולם התרבות על תחומיו ועל תפקודיו השונים, בתרבות הלשונית הכתובה והדבורה, הנקראת, הנשמעת והנצפית."
לכאורה, החינוך הלשוני המכוון לטיפוח לומד אורייני שכזה אמור היה לתת מענה גם לטיפוח ה"אוריינות הדיגיטלית" .
אולם נכון יהיה לומר , שאם לא נשכיל לזהות את הכישורים הספציפים הדרושים "לאוריין דיגיטלי" ולפעול במכוון לטיפוחם, תלמידינו יצרכו את "תרבות האינטרנט" בלי שיהיו בידיהם כלים ייחודיים שמתאימים למדיה זו.
סגנונות למידה
בקורס "סביבות למידה מתוקשבות" הציגה בפנינו גלית בן צדוק את מחקרה, שבחן תהליכי למידה באמצעות קובצי יומן. רעיון המחקר וממצאיו היו מרתקים והביאו אותי לשוב ולעיין בספר "לצעוד בקצב שונה- סגנונות למידה וחשיבה" (גילד וגרגר 1997) שמהקדמתו אצטט " התמקדות בסגנונות למידה המבוססת על הכרה בהבדלים אישיים, עשויה להיות צעד משמעותי לקידום שיוויון הזדמנויות בבתי הספר"
החיבור הזה בין הדברים מוביל אותי למספר תובנות ושאלות:
- סגנונות הלמידה שזוהו בעבר קיימים ואיתם אנו באים "למפגש עם הטכנולוגיה".
- התייחסות לסגנון למידה אישי על מנת לקדם שיוויון הזדמנויות בביה"ס היא צעד נוסף לצמצום פערים דיגיטלים.
- האם "תרבות האינטרנט" מייצרת סגנונות למידה חדשים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה