טקסונומיה רשתית

לא ידעתי שיש מושג כזה פולקסונומיה וכמה טוב ש"גיליתי" שהוא קיים!

וזאת למה - מכיון שבתהליך בניית עצם הלמידה הטרידה אותי המחשבה שעלינו לבנות יחידת לימוד מרחבית המסתמכת, בין היתר, על הטקסונומיה של בלום שביסודה היא לינארית.
אנו עוסקים בלמידה ברשת , למידה מקושרת, למידה מרחבית , שהיא שונה במהותה מלמידה לינארית , על כן לדעתי אין הכרח בבניית משימות באופן לינארי (עפ"י בלום) ואפשר שהתלמיד ידרש כבר בתחילה למטלה מסדר גבוה, הכל תלוי בעניין ובהקשר.

מסתבר שיודעי דבר או שניים (והרבה יותר) בתחום נדרשו לסוגיה זו .דר' אשר עידן טוען "שכדי להכין את העובד, האזרח והסטודנט של המאה ה21, יש צורך בגישות חדשות בעולם ההדרכה הארגונית ובמערכת החינוך האוניברסיטאית והבית ספרית" וזאת בהתאמה למיומנויות החדשות של עידן האינטרנט: יצירתיות, ביקורתיות , עבודת צוות, משמעת עצמית, ושיתוף.
לדבריו לילדים בעידן האינטרנט יש חשיבה רישתית וכמו כן תהליכי הסוציאליזציה שלהם שונים, בהיותם חשופים לעולם הגלובלי. מכאן שאת מקום הטקסטנומיה המוכרת צריכה לתפוס הפולקסונומיה.
ומהי? - טקסונומיה עממית, מעין ויקי-מיון /ריבוי שיטות מיון.
המושג התגלה בעידן ה- ווב 2.0 ומבוסס (בדומה לגארדנר ) על כך שאנשים שונים ממיינים חפצים/מושגים בדרכים שונות ואף על פי כן מבינים זה את זה.
מהמושג פולקסונומיה רישתית נובע שאין סדר הירארכי בין מיומנויות היסוד של בלום, משום שלומדים שונים ילמדו "דרגות" שונות בדרכים הפוכות! אחד ירצה קודם כל ליישם ואחר כך להבין, ו אחר ירצה ההיפך מכך. אחד יעבור מקריאה בסיסית לרעיון חדש ויצירתי ואחר ירצה לעבור מקריאה בסיסית להבנה.

בחרתי לסיים רשומה זו בציטוט הבא מדבריו של דר' עידן ,המשקף את תחושתי .
כמי שצמחה ב"עולם לינארי "אני מוצאת שהלמידה הרשתית מאפשרת לי לפעול באופן יצירתי יותר , לחשוב באופן ביקורתי ומעמיק יותר ולא אחת להמשיך "במסע" מבלי שנקודת הסיום ידועה לי ו/או מבלי להגיע לנקודת סיום.
"תהליכים ליניאריים מובילים ליעד סופי אחד. נהר עם קו אחד ישפך לים בנקודה אחת, אולם נהר שמתפצל לדלתה של נהר נשפך לים בנקודות שונות. נהר שמתפצל פועל לפי המבנה של רשת ולא של קו. "

ההתפצלות בעיני אינה מתייחסת רק ללומדים שונים, אלא גם ללומד ספציפי בתהליך מתמשך של למידה.

מקור:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1039205