יום שישי, 29 באפריל 2011

משמעותן של מילים

בשבועיים האחרונים אני מבררת לעצמי משמעותם של מושגים, שלהם פירוש מילוני ולצידו פרשנות אישית שלנו, בני האדם, כל אחד בהתאם להבנתו, נטיות ליבו, דעותיו ו...

רשימה חלקית:
אנשי רוח , צדק וצדק היסטורי, זכויות אדם, חרות, עמצאות, מלחמת עצמאות.
הרשימה החלקית הזו מחברת מבחינתי שני אירועים מכוננים בחיי העם והמדינה:
חג החירות וחג העצמאות שנשזרו באירועים אקטואליים- אנושיים (גלעד שלט) פוליטים ומדיניים ( הכרזה על מדינה פלשתינית).

חרות וזכויות אדם ללא הבדל דת, גזע ומין - על כך אני רוצה להאמין אין חולק, למעט אלה ששוללים מגלעד שליט זכות אלמנטרית של שבוי עפ"י אמנות בינלאומיות, ללא קשר למו"מ ו"מחירים".

צדק היסטורי - לא אחזור אלפי שנים אחורה, אתמקד רק בהיסטוריה של ימנו- 1947 -חלוקת א"י,מנהיגנו באותה העת לא אמרו "כולה שלי" והסכימו לגבולות החלוקה, נכון?
מי לא הסכים, מי קם עלינו ?

עצמאות ומלחמת עצמאות - משחר ילדותו של אדם, כחלק משלבי התפתחותו, העמצאות היא חלק מהותי בקיומו האישי. מכיון שאיני עוסקת בפוליטיקה לא אדון בעניין מנקודת מבט זו, אשאל רק האם הצעד של "אנשי הרוח" שלנו יכול לעמוד במבחן האדם הסביר?
האם שכננו נלחמו בעד עצמאותנו והכריזו עליה קבל עם ועולם?
חלקם עדין לא מקבלים את עצם קיומנו בארצנו !
החסרי מלחמות הגנה אנחנו? האם טפלנו כבר בכל "מלחמות היהודים" ?

ואסיים ב אנשי רוח,
שתשרה עליהם רוח טובה ולא רוח שטות, שיתרמו בחוכמתם לרוח צוות בעם ויחזקו את רוחנו!

חג עצמאות שמח לכל אזרחי מדינת ישראל

יום שישי, 22 באפריל 2011

יום חמישי, 7 באפריל 2011

בשם הממלכתיות

בשבוע שעבר החלטתי להגיב לכתבות שהתפרסמו במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" , בעקבות בחירתו של י' לראש השב"כ.
כבת להורים ילידי ירושלים (1934-35) , למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בארץ ישראל מזה דורות (מצד אבי ), משפחה ציונית , רביזיוניסטית מצד אימי (ממקימי שכונת הבוכרים בירושלים), גדלתי כישראלית גאה והנושא העדתי היה רחוק מהווית חיי. בנוסף, אני לא אדם דתי אלא אדם המכבד כל איש באמונתו.
אבל....
איני יכולה להתעלם מכך שכולנו רקמה אנושית אחת עד ש... נבחר בעל תפקיד מפתח שמוצאו במזרח ולאחרונה גם הכיפה הפכה לאִישוּ.

מכיון שתגובתי לא פורסמה בעיתון, החלטתי לשוב לבלוג שלי ולהציגה בו:

י', יורם כהן, "יצא לאור" עם פרסום ההודעה על בחירתו לראש השב"כ.
מאותו רגע החל מחול "השד העדתי-דתי" והושם סימן שאלה על יכולתו
להיות ממלכתי ולשקול שיקולים מקצועיים.

האם הכיפה שעל ראשו אמורה לשבש את דעתו?
האם מי שאינו חובש כיפה הינו ממלכתי יותר ואילו חובש כיפה "חצי ממלכתי" ?
ועוד אני שואלת:
מה הרלוונטיות של מוצאו ומקום מגוריה של אימו
ליכולותיו המקצועיות שאין עליהן עוררין?
את המנפנפים בדגל הממלכתיות אשאל
האם גם כשנבחר בעל תפקיד מ"ישראל הראשונה"
מעדכנים אותנו במוצאו, רצים לראיין את אימו ולצלמה בביתה הצנוע או המפואר ?
בואו נביט לעצמנו בעיניים ונסכים על כך
ש"השד העדתי – דתי" עדין חיי ונושם בקרבנו
והוא זה שמשבש את המושג ממלכתיות ממניעים ... ! ? !
(אין זו הפעם הראשונה שכך מתנהלת העיתונות ראה ערך מני מזוז ואחרים)
בשמי ובשם כל מי שמצטרף אלי אני מאחלת
ליורם כהן הישראלי
הצלחה רבה בתפקידו למען כל אזרחי מדינת ישראל .


ד', ראש העין

ללא שם מלא לאות הזדהות עם אנשי השב"כ
ממערב ומזרח , משמאל, מרכז וימין .