בשבוע שעבר החלטתי להגיב לכתבות שהתפרסמו במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" , בעקבות בחירתו של י' לראש השב"כ.
כבת להורים ילידי ירושלים (1934-35) , למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בארץ ישראל מזה דורות (מצד אבי ), משפחה ציונית , רביזיוניסטית מצד אימי (ממקימי שכונת הבוכרים בירושלים), גדלתי כישראלית גאה והנושא העדתי היה רחוק מהווית חיי. בנוסף, אני לא אדם דתי אלא אדם המכבד כל איש באמונתו.
אבל....
איני יכולה להתעלם מכך שכולנו רקמה אנושית אחת עד ש... נבחר בעל תפקיד מפתח שמוצאו במזרח ולאחרונה גם הכיפה הפכה לאִישוּ.
מכיון שתגובתי לא פורסמה בעיתון, החלטתי לשוב לבלוג שלי ולהציגה בו:
י', יורם כהן, "יצא לאור" עם פרסום ההודעה על בחירתו לראש השב"כ.
מאותו רגע החל מחול "השד העדתי-דתי" והושם סימן שאלה על יכולתו
להיות ממלכתי ולשקול שיקולים מקצועיים.
האם הכיפה שעל ראשו אמורה לשבש את דעתו?
האם מי שאינו חובש כיפה הינו ממלכתי יותר ואילו חובש כיפה "חצי ממלכתי" ?
ועוד אני שואלת:
מה הרלוונטיות של מוצאו ומקום מגוריה של אימו
ליכולותיו המקצועיות שאין עליהן עוררין?
את המנפנפים בדגל הממלכתיות אשאל
האם גם כשנבחר בעל תפקיד מ"ישראל הראשונה"
מעדכנים אותנו במוצאו, רצים לראיין את אימו ולצלמה בביתה הצנוע או המפואר ?
בואו נביט לעצמנו בעיניים ונסכים על כך
ש"השד העדתי – דתי" עדין חיי ונושם בקרבנו
והוא זה שמשבש את המושג ממלכתיות ממניעים ... ! ? !
(אין זו הפעם הראשונה שכך מתנהלת העיתונות ראה ערך מני מזוז ואחרים)
בשמי ובשם כל מי שמצטרף אלי אני מאחלת
ליורם כהן הישראלי
הצלחה רבה בתפקידו למען כל אזרחי מדינת ישראל .
ד', ראש העין
ללא שם מלא לאות הזדהות עם אנשי השב"כ
ממערב ומזרח , משמאל, מרכז וימין .
כבת להורים ילידי ירושלים (1934-35) , למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בארץ ישראל מזה דורות (מצד אבי ), משפחה ציונית , רביזיוניסטית מצד אימי (ממקימי שכונת הבוכרים בירושלים), גדלתי כישראלית גאה והנושא העדתי היה רחוק מהווית חיי. בנוסף, אני לא אדם דתי אלא אדם המכבד כל איש באמונתו.
אבל....
איני יכולה להתעלם מכך שכולנו רקמה אנושית אחת עד ש... נבחר בעל תפקיד מפתח שמוצאו במזרח ולאחרונה גם הכיפה הפכה לאִישוּ.
מכיון שתגובתי לא פורסמה בעיתון, החלטתי לשוב לבלוג שלי ולהציגה בו:
י', יורם כהן, "יצא לאור" עם פרסום ההודעה על בחירתו לראש השב"כ.
מאותו רגע החל מחול "השד העדתי-דתי" והושם סימן שאלה על יכולתו
להיות ממלכתי ולשקול שיקולים מקצועיים.
האם הכיפה שעל ראשו אמורה לשבש את דעתו?
האם מי שאינו חובש כיפה הינו ממלכתי יותר ואילו חובש כיפה "חצי ממלכתי" ?
ועוד אני שואלת:
מה הרלוונטיות של מוצאו ומקום מגוריה של אימו
ליכולותיו המקצועיות שאין עליהן עוררין?
את המנפנפים בדגל הממלכתיות אשאל
האם גם כשנבחר בעל תפקיד מ"ישראל הראשונה"
מעדכנים אותנו במוצאו, רצים לראיין את אימו ולצלמה בביתה הצנוע או המפואר ?
בואו נביט לעצמנו בעיניים ונסכים על כך
ש"השד העדתי – דתי" עדין חיי ונושם בקרבנו
והוא זה שמשבש את המושג ממלכתיות ממניעים ... ! ? !
(אין זו הפעם הראשונה שכך מתנהלת העיתונות ראה ערך מני מזוז ואחרים)
בשמי ובשם כל מי שמצטרף אלי אני מאחלת
ליורם כהן הישראלי
הצלחה רבה בתפקידו למען כל אזרחי מדינת ישראל .
ד', ראש העין
ללא שם מלא לאות הזדהות עם אנשי השב"כ
ממערב ומזרח , משמאל, מרכז וימין .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה